הפתיח
מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק לצמצום סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, ברוב של 65 תומכים מול 51 מתנגדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מהמליאה בעת ההצבעה הסופית על החקיקה.
מליאת הכנסת אישרה הערב סופית את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026, המהווה שינוי משמעותי במערכת היחסים בין הרשות המבצעת לייעוץ המשפטי. החוק, שהוגש על ידי חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר וקבוצת חברי כנסת נוספים, עבר ברוב של 65 תומכים מול 51 מתנגדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה הסופית.
עיקרי החקיקה החדשה
החוק, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, קובע כי היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית, אך הממשלה רשאית להחליט כי היא או גורמים אחרים ברשות המבצעת אינם חייבים לראות בחוות הדעת כמשקפת את הדין הקיים (למעט בתחום הפלילי). בנוסף, הסמכות לקבוע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים תהיה נתונה בידי הממשלה. במקרים שבהם היועץ סבור שלא ניתן להציג את עמדת הממשלה, היא תהיה רשאית להיות מיוצגת על ידי עורך דין פרטי.
רקע ומשמעות פוליטית
אישור החוק מגיע לאחר תקופה של מתיחות שיא בין הקואליציה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. תומכי החוק, ובראשם ח״כ שמחה רוטמן, טוענים כי מדובר בתיקון היסטורי המחזיר את האיזון בין הרשויות ומאפשר לממשלה נבחרת למשול. מנגד, באופוזיציה רואים במהלך פגיעה אנושה בשלטון החוק וביכולתם של שומרי הסף לבקר את פעולות הממשלה. לפי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer, התנועה לאיכות השלטון כבר הגישה עתירה לבג״ץ נגד החוק מיד לאחר אישורו.
ניתוח ומבט קדימה
היעדרותו של ראש הממשלה נתניהו מההצבעה נתפסת כהמשך של מדיניותו להימנע ממעורבות ישירה בחקיקה שעלולה להשפיע על ענייניו המשפטיים. למרות שהחוק מדגיש את עצמאות היועץ בתחום הפלילי, השינוי בתחומי הייצוג והייעוץ המנהלי הוא דרמטי. כעת, העיניים נשואות לבג״ץ ולדיונים בעתירות הצפויות, כאשר מועד הכניסה לתוקף בתחילת 2027 מותיר מרחב זמן למאבקים משפטיים וציבוריים נוספים.
6 התפתחויות
- The Zioneer Intelligence Desk
