הפתיח
אוסף מסמכים ממשלתיים שפורסם לאחרונה מאיר את תהליך קבלת ההחלטות הדרמטי בקבינט לקראת מבצע אנטבה ב-1976, ומתעד את המעבר המכריע מניסיון להגיע לשחרור חטופים במשא ומתן לאישור הפשיטה הצבאית הנועזת.
מבצע החילוץ באנטבה, שנותר אחד מאבני היסוד בהיסטוריה הצבאית של ישראל, זוכה לבחינה מחודשת עם התקרבות יובל ה-50 לאירוע. לפי דיווח ב׳טיימס אוף ישראל' המתבסס על מסמכי ארכיון שנחשפו לאחרונה, ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין נטתה בתחילה לפתרון דיפלומטי לפני שהתחייבה לאופציה הצבאית.
הארכיונים חושפים את המתח הפנימי כאשר הקבינט שקל את חיי החטופים מול הסיכונים העצומים של מבצע קומנדו ארוך טווח באוגנדה. בעוד שהתדמית הציבורית של הפשיטה מדגישה לעיתים קרובות את מהירות ההחלטה, המסמכים מראים התקדמות מחושבת וזהירה יותר. הממשלה בחנה תחילה ערוצי משא ומתן שונים כדי להבטיח את שחרור הנוסעים שנחטפו. עם זאת, ככל ש׳שעת האפס' התקרבה וההיתכנות של תקיפה צבאית על ידי סיירת מטכ״ל הפכה ברורה יותר, ההנהגה שינתה את עמדתה.
שינוי זה לא עבר ללא ויכוחים משמעותיים. המסמכים מדגישים את כובד הראש שבו רבין ושריו ראו את הפוטנציאל לכישלון. ההחלטה לצאת למבצע התקבלה בסופו של דבר למרות הסיכונים הגבוהים הכרוכים בו, וסימנה רגע מכריע במדיניות הישראלית של סירוב להיכנע לדרישות טרור כאשר קיימת חלופה צבאית. לקראת יום השנה ה-50 למבצע, רשומות אלו מספקות הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו אחד מחילוצי בני הערובה המפורסמים בהיסטוריה הפך מתקווה נואשת לתוכנית צבאית קונקרטית.
5 התפתחויות
- לראשונה מזה שנתיים: פיקוד הדרום מזהה שחמאס יכול לירות על מרכז הארץ
- הצלב האדום הודיע על חידוש המאמצים לקבל גישה לבתי הכלא הביטחוניים; התקיימה פגישה טכנית
- ציפי חוטובלי: שיתוף הפעולה המודיעיני עם בריטניה יצטמצם על רקע הסנקציות
- נתניהו הנחה את עורכי דינו לתבוע את 'הארץ' על פרסום אזהרת בן זאיד; דורש פיצוי של מיליון ש״ח
