בפרקליטות ביצעו לפחות 10 ניסיונות לגבות עדות מרה״מ בפרשת הבילד

חקירת פרשת הבילד הגיעה לנקודת הכרעה עם פרסום הדיווחים לפיהם פרקליטות המדינה ביקשה שוב ושוב לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, חוקרים יזמו לפחות עשרה ניסיונות לתאם או לבצע גביית עדות מראש הממשלה. בעוד שהמועדים הספציפיים והתוצאות של ניסיונות אלו לא פורסמו, תדירות הבקשות מדגישה את התפקיד המרכזי שגרסת נתניהו ממלאת בתיק המדינה.

רקע לחקירה

פרשת הבילד עוסקת בחשדות למערכת יחסים לא תקינה בין לשכת ראש הממשלה לבין העיתון הגרמני *Bild*. ליבת החקירה בוחנת האם מידע רגיש או השפעה הועברו באופן לא ראוי, מה שעלול היה להשפיע על אינטרסים ביטחוניים או דיפלומטיים של ישראל. התפתחות זו מגיעה בהמשך לדיווחים קודמים לפיהם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כבר כללה את נתניהו ברשימת העדים בתיקי הדלפה קשורים, מה שמעיד על מאמץ רחב יותר של התביעה למפות את מעורבות המעגל הקרוב של ראש הממשלה.

ניתוח וחיכוך משפטי

הדיווח על עשרה ניסיונות מצביע על דפוס של חוסר שיתוף פעולה או קשיים בתיאום זמנים שעיכבו את התקדמות החקירה. במקרים קודמים, כמו בפרשת המסמכים המסווגים, דווח כי נתניהו סירב או דחה בקשות משטרתיות למתן עדות. ההתעקשות של הפרקליטות בפרשת הבילד מעידה על כך שהחוקרים סבורים כי בידי ראש הממשלה ידע ייחודי החיוני לשרשרת הראיות. עם זאת, נכון לבוקר יום שבת, טרם אומת האם מי מהניסיונות הללו הבשיל לכדי עדות רשמית או שמא ראש הממשלה ממשיך לשמור על מרחק מהחקירה הפעילה.

מבט קדימה

המבוי הסתום סביב גביית העדות מוסיף נדבך נוסף של מורכבות לאתגרים המשפטיים הקיימים של נתניהו. עבור הפרקליטות, השגת גרסה רשמית היא הכרח פרוצדורלי לפני קבלת החלטה על הגשת כתבי אישום או סגירת התיק. עבור ראש הממשלה, העיתוי של עדות כזו הוא רגיש פוליטית, במיוחד כאשר צוות ההגנה שלו האשים בעבר את הפרקליטות ב״טמינת פח" במהלך הליכים משפטיים. יש לעקוב האם התביעה תפנה בסופו של דבר למסלול של זימון רשמי אם הניסיונות הוולונטריים ימשיכו להיכשל.