דוח מבקר המדינה חושף: תוהו וניתוק מוחלט בין צה״ל למד״א בפינוי פצועי 7 באוקטובר

דוח מבקר המדינה מספק תיאור נוקב של הקריסה המערכתית שאירעה במהלך המענה הראשוני לטבח חמאס. על פי הממצאים, חוסר התיאום בין הצבא לשירותי החירום האזרחיים היה כה עמוק, עד שכמחצית מהפצועים ב-7 באוקטובר נאלצו להתפנות עצמאית לבתי החולים ללא סיוע רפואי מקצועי או הסעות מאורגנות.

קריסה מערכתית ומחסור במיגון

התחקיר מדגיש נתק קריטי: על פי הדיווחים, צה״ל לא הכיר מערכות מפתח המשמשות את מד״א, מה שהוביל למצב שבו שתי זרועות ההצלה העיקריות פעלו במקביל ולא בסנכרון. פער זה הוחמר בשל מחסור חמור בציוד מיגון למגיבים הראשונים, שנשלחו לאזורי לחימה פעילים ללא הציוד הדרוש להבטחת ביטחונם האישי בזמן הטיפול בנפגעים. הדוח מציין כי חוסר המוכנות הזה פגע ישירות באיכות ובמהירות הטיפול שניתן לפצועים בשטח.

עיכובים בנטילת אחריות

מעבר לכשלים המבצעיים, המבקר אנגלמן הטיח ביקורת חריפה בדרגים המדיניים והביטחוניים, שלטענתו ניסו לעכב את פרסום הממצאים. בשבועות האחרונים תהה אנגלמן בפומבי "מי מפחד מהאמת", ורמז כי בכירים ביקשו להשמיט פרקים הנוגעים לאחריות אישית מהתחקירים. דוח זה מצטרף לממצאים קודמים של משרד המבקר בנוגע לטיפול באסירים ביטחוניים ושחרור מנהל בית החולים שיפא, ובכך משלים תמונה של חוסר מוכנות מוסדית.

מבט לשיקום

הדוח מרחיב את הביקורת גם לשלב שאחרי הפינוי, ומציין היעדר מדיניות ברורה, נתונים ותקצוב לשיקום ארוך הטווח של אלפי פצועי 7 באוקטובר. המבקר זיהה כשל בסנכרון המאמצים בין משרדי הממשלה, המתנדבים והתורמים הפרטיים, מה שהותיר ניצולים רבים להתמודד עם מערכת תמיכה מפוצלת. בעוד ישראל ממשיכה במערכה הרב-זירתית ב״מבצע חרבות ברזל", ממצאי המבקר מהווים דרישה רשמית לבחינה מחודשת של התיאום הלאומי בחירום וטיפול מיידי בפערים הלוגיסטיים שנחשפו ביום הקשה ביותר בתולדות המדינה.