הפתיח
ההסכם המתגבש של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ עם איראן ניצב בפני ביקורת דו-מפלגתית חריפה בוושינגטון, לצד דיווחים על מחלוקות פנימיות עמוקות בתוך הממשל בנוגע לעמידה האיראנית בתנאי הגרעין ועתיד הביטחון האזורי.
ההסכם המוצע בין ארה״ב לאיראן עורר גל של ספקנות פומבית מצד סנאטורים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. מבקרים תיארו את העסקה כ״מבוכה", וחלק מהמחוקקים הזהירו מפני העברת מיליארדי דולרים למי שכינו "משוגעים תאוקרטיים". הביקורת מדגישה חשש גובר לכך שהנשיא מקבל ייעוץ לקוי בנוגע להשלכות ארוכות הטווח של ההסכם.
מחלוקות בתוך הממשל
על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer, הממשל חלוק בין שני מחנות עיקריים. מזכיר המדינה מרקו רוביו, ראש ה-CIA ג׳ון ראטקליף ושר ההגנה פיט הגסת' הביעו על פי הדיווחים ספקות כבדים בנוגע לנכונותה של איראן לעמוד במגבלות הגרעין. לעומתם, סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס, סטיב וויטקוף וג׳ארד קושנר הם הדוחפים העיקריים מאחורי ההסכם. ואנס הציג את העסקה כ״שלום מתוך עוצמה", במטרה לצמצם את המעורבות האמריקנית בסכסוכים במזרח התיכון.
הגורם הלבנוני
השסעים הפנימיים משתרעים גם על סדר הפעולות של ההסדרים האזוריים. גישה אחת, המזוהה עם השגריר לשעבר טום ברק, מציעה לשלב את הסדר לבנון בתוך הסכם איראן הרחב, מה שעשוי להוביל לנסיגה מיידית של צה״ל. מסגרת מתחרה, הנתמכת על ידי מחלקת המדינה של רוביו, עומדת על הסכם עצמאי המתנה כל נסיגה בפירוק מפורש של התשתית הצבאית של חיזבאללה.
השלכות ביטחוניות על ישראל
בישראל, אנליסטים עוקבים מקרוב אחר השפעתו הגוברת של האגף הבדלני במפלגה הרפובליקנית. קיים חשש ששינוי זה עלול להפחית את המשקל שניתן לצרכי הביטחון של ישראל. במקביל, ג׳ו קנט, ראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור לשעבר, התפטר תוך פרסום מכתב המאשים את ישראל בניסיון לגרור את ארה״ב למלחמה. למרות מתחים אלו, שגריר ישראל בארה״ב אישר מחדש את מחויבותה של ירושלים להסכמי הפסקת האש הקיימים, כל עוד חיזבאללה לא יפר אותם, תוך שמירה על זכותה של ישראל לסכל כל איום ישיר.