בניתוח שאלות ותשובות, פרשן ביטחוני ישראלי טוען שמאז 7 באוקטובר, הדרג המדיני וצה״ל מתחרים על מי נראה יותר התקפי, ללא גורם מרסן. הוא מציין את מבצע מרכבות גדעון כדוגמה חריגה שבה הרמטכ״ל התנגד, ומזהיר שמבצע שאגת הארי בלבנון יצא לדרך ללא הגדרת מטרות ברורה, תוך הערכת חסר של יכולות הכטב״מים של חיזבאללה. הפרשן מציין גם ניסיון כושל של אוגדה 98 לחצות את הליטני ומלחמת נרטיבים.
פרשן ביטחוני ישראלי, במסגרת שאלות ותשובות שפורסמו בפלטפורמת ניתוח ביטחונית, מציע הערכה ביקורתית של הדינמיקה המדינית-צבאית בניהול המערכה בלבנון. הפרשן טוען שמאז 7 באוקטובר 2023, הדרג המדיני וצה״ל מתחרים על מי נראה יותר התקפי, ללא גורם מרסן ממשי. הוא מציין את מבצע מרכבות גדעון (מאי–אוגוסט 2025) כדוגמה חריגה שבה הרמטכ״ל, אלוף (במיל׳) אייל זמיר, התנגד פומבית למבצע בשל חשש לפגיעה בחטופים.
לעומת זאת, הפרשן מתאר את מבצע שאגת הארי בלבנון כמקרה של הסתבכות אסטרטגית — יציאה לפעולה ללא הגדרת מטרות ברורה וללא הערכה מלאה של הסיכון לשהייה ממושכת ברצועת ביטחון או למלחמת התשה. הוא מציין כי צה״ל העריך בחסר את יכולות הכטב״מים של חיזבאללה, שהפכו לאתגר מרכזי בשדה הקרב. הפרשן גם מדגיש את ניסיונה הכושל של אוגדה 98 לחצות את נהר הליטני ולהגיע לבופור, שכמעט עלה בחייהם של לוחמים רבים בשל מספר תקלות מבצעיות.
הניתוח מסיים באזהרה כי, במלחמת נרטיבים על ניצחון, לא נראה שהצבא או הדרג המדיני נוטים לערוך חשבון נפש מעמיק או להודות בטעויות. The Zioneer דיווח בעבר על מתיחות בין הדרג המדיני לצה״ל סביב תנאי הפסקת האש בלבנון ועל החמרת ספי האישור לתקיפות.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- קליטה פנימית