שר הביטחון ישראל כ״ץ אמר באירוע פריימריז של הליכוד באריאל כי הוא חותם על צווי מעצר מנהליים לאזרחים ערבים-ישראלים המעורבים בטרור, אך מסרב לחתום על צווים לאזרחים יהודים-ישראלים מיהודה ושומרון, משום שלדבריו מעשיהם אינם טרור. כ״ץ אמר כי הוא מתנגד למעצרים מנהליים נגד יהודים משום שמדובר במעצר 'ללא משפט, ללא ייצוג, ללא זכויות', אך משתמש בהם בהרחבה נגד ערבים-ישראלים כי לדבריו אין אפשרות להעמידם לדין, על פי דיווח של מוריה אסרף ודורון קדוש (N13 / גלי צה״ל).
הדברים, שנאמרו באירוע פריימריז של הליכוד באריאל ביום שלישי בערב, מדגישים הבחנה חדה בגישת שר הביטחון למעצר מנהלי — כלי המאפשר למדינה להחזיק חשודים ללא משפט. כ״ץ אמר כי חתם על 'עשרות' צווי מעצר מנהליים נגד אזרחים ערבים-ישראלים המעורבים בטרור, בטענה שמערכת המשפט אינה יכולה להעמידם לדין. לעומת זאת, הוא הצהיר כי הוא מסרב לחתום על צווים כאלה נגד אזרחים יהודים-ישראלים מיהודה ושומרון, אותם הגדיר כלא מעורבים בטרור, ותיאר מעצר מנהלי ליהודים כ׳ללא משפט, ללא ייצוג, ללא זכויות.'
עמדתו של כ״ץ מתיישרת עם הצהרותיו הקודמות נגד שימוש במעצר מנהלי כלפי אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון, כפי שדווח ב-The Zioneer מוקדם יותר החודש. בהערכת מצב ביטחונית, הנחה כ״ץ את מערכת הביטחון לפעול באמצעים משפטיים וביטחוניים חלופיים במקום לחדש צו הרחקה מנהלי נגד תושב יהודי. שר הביטחון גם פיקח על הרחבת פעילות צה״ל ביהודה ושומרון, כולל כיבוש מחנות פליטים, תוך שמירה על מדיניות של אי-שימוש במעצר מנהלי נגד תושבים יהודים.
מעצר מנהלי משמש בדרך כלל נגד חשודים פלסטינים, אך הוחל בעבר גם על יהודים קיצונים. דבריו של כ״ץ מסמנים מדיניות מכוונת: שימוש נרחב בכלי נגד אזרחים ערבים-ישראלים המעורבים בטרור, תוך שלילה מוחלטת שלו כלפי אזרחים יהודים-ישראלים ביהודה ושומרון, על בסיס משפטי ואידיאולוגי כאחד.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- איסוף ממקורות גלויים