ח׳ירלה בני עודה
חקלאי פלסטיני ותושב הכפר עטוף שבצפון בקעת הירדן, שעדויותיו בנוגע לפרויקט הביטחוני 'חוט השני' מדגישות את החיכוך בין תשתיות הביטחון הישראליות לבין החקלאות הפלסטינית המקומית.
ח׳ירלה בני עודה הוא תושב הכפר עטוף, הממוקם בנפת טובאס שבצפון בקעת הירדן. הוא הפך לקול מקומי המייצג את האתגרים הניצבים בפני חקלאים ורועים פלסטינים במישור הבקעה (אל-בוקייעה). מצבו משקף את המאבק הגיאופוליטי הרחב יותר על שימושי קרקע, ביטחון וריבונות בשטחי C ביהודה ושומרון.
עיקר הרלוונטיות של בני עודה בדיווחים האחרונים נובע מעדותו בנוגע לפרויקט 'חוט השני'. יוזמה ביטחונית ישראלית זו כוללת הקמת מכשול הפרדה באורך 22 קילומטרים ומערכת כבישים מקבילה ברוחב של כ-50 מטרים, העוברת לאורך האגף המזרחי של אזור טובאס. מנקודת מבטה של מערכת הביטחון הישראלית, צעדים אלו נחשבים לעיתים קרובות כהכרחיים למניעת חציות בלתי חוקיות, הברחות וחדירות טרור לבקעת הירדן, אותה רואה ישראל כחיץ אסטרטגי חיוני.
עם זאת, עבור תושבים כמו בני עודה, התשתית מהווה שיבוש משמעותי לאורח החיים המסורתי. הוא מתאר מציאות שבה המחסום הפיזי והפקעות המקרקעין הנלוות הגבילו את הגישה לאדמות מרעה ומקורות מים. לפי בני עודה, התפתחויות אלו, בשילוב עם חיכוך גובר עם תושבים ישראלים באזור, הפכו את החקלאות והרעייה המסורתית לבלתי יציבות יותר ויותר. עדויותיו מתמקדות בעקירת משפחות מאזור עטוף ובלחץ הכלכלי המופעל עקב אובדן הגישה למישורים הפוריים. בעוד שרשויות ישראל טוענות כי השימוש בקרקע באזורים אלו מוסדר על ידי צרכים ביטחוניים ותכנון חוקי, עדותו של בני עודה מצוטטת לעיתים קרובות על ידי משקיפים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים כדי להמחיש את ההשפעה האנושית של מדיניות 'הביטחון תחילה' של ישראל בבקעת הירדן. The Zioneer עוקב אחר הדיווחים הללו כחלק מהבנת הדינמיקה הביטחונית והאזרחית בבקעה.