עופר כסיף

עופר כסיף הוא דמות בולטת בנוף הפוליטי של השמאל הקיצוני בישראל, המכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת חד״ש (במסגרת רשימת חד״ש-תע״ל). כסיף, מרצה באקדמיה לשעבר, הוא הנציג היהודי היחיד בסיעתו, ועיצב את זהותו הפוליטית סביב רטוריקה אנטי-ציונית ושלילת אופייה של ישראל כמדינה יהודית. כהונתו לוותה במחלוקות קשות, כולל ניסיונות חוזרים ונשנים מצד מחוקקים וארגונים אזרחיים לפסול אותו מלכהן בכנסת בשל התבטאויות שנתפסו כתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

כסיף משתתף לעיתים קרובות בפעילויות ביהודה ושומרון, ומופיע במוקדי בנייה בלתי חוקית או במהלך חיכוך בין תושבים יהודים לכוחות הביטחון. במסגרות אלו, הוא תועד בעימותים מילוליים ופיזיים עם חיילי צה״ל ואזרחים ישראלים. הרטוריקה שלו עולה בקנה אחד עם נרטיבים עוינים, והוא ספג ביקורת חריפה על תמיכתו הפומבית בצעדים משפטיים בינלאומיים נגד מדינת ישראל, כולל חתימתו על העצומה התומכת בתביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). באוגוסט 2026 דווח על עימות מילולי סמוך ליישוב רימונים, בו קילל כסיף לכאורה תושב יהודי בתוך מבנה בלתי חוקי.

בספטמבר 2026, ועדת הבחירות המרכזית קבעה כי כסיף פסול מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-26. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהדגישה את עמדותיו האנטי-ציוניות העקביות ופעולותיו הנתפסות כפוגעות בביטחון המדינה. כסיף תקף את המהלך וכינה אותו "החלטה ידועה מראש וחסרת בסיס", תוך שהוא מאשים את הקואליציה ברדיפה פוליטית. בעקבות החלטת הוועדה, בית המשפט העליון קבע הרכב מורחב של תשעה שופטים לדון בעתירות נגד הפסילה. הליך משפטי זה, המתנהל במקביל לדיונים על פסילת מפלגת רע״מ ויו״ר בל״ד סמי אבו שחאדה, משקף את הקרע המעמיק בין עמדותיו האידיאולוגיות של כסיף לבין הקונצנזוס הפוליטי בישראל בנושאי חוסן לאומי וביטחון. במהלך הדיונים, ציינו שופטי בג״ץ כי התבטאויות של מועמדים פסולים אחרים מהוות תמיכה בטרור, דבר המגביר את המתח סביב עתידו הפוליטי של כסיף.