היועמ״שית: החלטת הממשלה חותרת תחת שלטון החוק; הצעת לוין וקרעי אושרה בהיעדר נתניהו

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון הצעה שנויה במחלוקת שעוררה גינוי מיידי וחריף מצד הדרג המשפטי הבכיר ביותר. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגדירה את ההחלטה כ״ניסיון נוסף וחמור לסיכול החלטות בג״ץ", וטענה כי פעולות מסוג זה מאיימות על היסודות הדמוקרטיים של המדינה. המהלך מתרחש על רקע תקופה של חיכוך חוקתי גובר בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.

חריגות פרוצדורליות

על פי חומרים שנבחנו על ידי מערכת The Zioneer, ההצעה הועלתה על ידי השרים יריב לוין ושלמה קרעי מבלי שהופיעה בסדר היום שהופץ מראש לשרי הממשלה. יתרה מכך, ההצעה אושרה בפרק זמן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בחדר הישיבות. נתיב פרוצדורלי זה הוסיף לביקורת הפנימית בנוגע לשקיפות וללגיטימיות של תהליך קבלת ההחלטות בתוך הקואליציה.

תגובת הממשלה

בתגובה לאזהרות היועמ״שית, ביקש מזכיר הממשלה יוסי פוקס להבהיר את הכוונה שעומדת מאחורי המהלך. פוקס הצהיר כי אין בהחלטה קריאה לאי-ציות לפסיקות בג״ץ. תחת זאת, הוא תיאר את ההצעה שאושרה כביטוי של "ביקורת חריפה" כלפי התנהלות המערכת המשפטית. הבחנה זו נועדה למסגר את פעולת הממשלה כמחאה פוליטית לגיטימית ולא כהפרה רשמית של הציות לחוק.

ניתוח ומשמעות

התפתחות זו מהווה עליית מדרגה משמעותית במאבק המתמשך על הסמכות המשפטית בישראל. בעוד הממשלה עומדת על זכותה לבקר את מה שהיא תופסת כהתערבות יתר של בתי המשפט, התערבותה של היועמ״שית מרמזת כי הממסד המשפטי רואה בהחלטה הספציפית הזו חצייה של קווים אדומים מוסדיים. היעדרותו של ראש הממשלה בזמן ההצבעה עשויה לספק לנתניהו מרחב של הרחקה פוליטית, אך אישור הצעת לוין-קרעי מחזק את השפעתם של הגורמים הנציים בקואליציה בנוגע לרפורמה המשפטית. כעת, העיניים נשואות לאפשרות של הגשת עתירות לבג״ץ נגד תקינות ההחלטה עצמה.