בג״ץ
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), הוא הסמכות השיפוטית העליונה בישראל. הוא משמש כערכאה ראשונה לעתירות נגד רשויות המדינה וכערכאת ערעור סופית. בשנת 2026, הפך בית המשפט לזירה המרכזית לעימותים חוקתיים חסרי תקדים בנוגע לגבולות הרשות המבצעת, עליונות הכנסת וסוגיית גיוס החרדים.
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), מהווה את הערכאה השיפוטית העליונה במדינת ישראל. לצד תפקידו כבית משפט לערעורים בעניינים אזרחיים ופליליים, בג״ץ פועל כערכאה ראשונה בעתירות המוגשות נגד החלטות הממשלה, הכנסת ורשויות ציבוריות אחרות. בהיעדר חוקה כתובה, בג״ץ נשען על חוקי היסוד ועל תקדימים משפטיים לצורך קיום ביקורת שיפוטית — תפקיד שהציב אותו בלב המחלוקות הפוליטיות והחברתיות העזות ביותר בישראל. נכון לסוף אוגוסט 2026, בית המשפט נמצא בתקופה של חיכוך מוסדי ישיר מול הרשות המבצעת והמחוקקת. בפסיקות אחרונות, הקפיא בית המשפט מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים שאושרו במהלך פגרת הבחירות, תוך החרגת הוצאות חירום אזרחיות ומימון לאתרים קדושים כמו מערת המכפלה. במקביל, בית המשפט דן בעתירות רגישות בנושא גיוס החרדים, כאשר נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת עצמו הודה בדיון כי "אין ברירה אלא לבטל" חקיקה קואליציונית מסוימת בשל פגמים יסודיים. העימות החריף עד כדי כך שהכנסת נערכה לכינוס מיוחד כדי להצהיר על חסינות חוקיה מפני פסילה שיפוטית, בעוד יו״ר הכנסת אמיר אוחנה התגאה בסירוב הכנסת להנחיות בג״ץ בעניין מבקר המדינה. בנוסף, בית המשפט נדרש לעתירות של היועמ״שית להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וחסם את שר המשפטים יריב לוין ממינוי מנהל למח״ש. התפתחויות אלו מהוות מבחן משמעותי לשאלת מקור הסמכות הריבונית בישראל, בעוד בית המשפט ממשיך לפקח על סוגיות רגישות, החל מחוקיות סגירת כלי תקשורת ממשלתיים ועד לתקינות הפרוצדורלית של ועדת הכספים.