בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), הוא הסמכות השיפוטית העליונה בישראל. הוא משמש כערכאה ראשונה לעתירות נגד רשויות המדינה וכערכאת ערעור עליונה, ומהווה כיום את הזירה המרכזית למחלוקות חוקתיות בנושאי הרפורמה המשפטית, מינויי בכירים וגבולות כוחה של הרשות המבצעת.
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), מהווה את הערכאה השיפוטית העליונה במדינת ישראל. לצד תפקידו כבית משפט לערעורים בעניינים אזרחיים ופליליים, בג״ץ פועל כערכאה ראשונה בעתירות המוגשות נגד החלטות הממשלה, הכנסת ורשויות ציבוריות אחרות. בהיעדר חוקה כתובה, בג״ץ נשען על חוקי היסוד ועל תקדימים משפטיים לצורך קיום ביקורת שיפוטית — תפקיד שהציב אותו בלב המחלוקות הפוליטיות והחברתיות העזות ביותר בישראל. באמצע שנת 2026, בית המשפט דן במספר תיקים בעלי משמעות חוקתית דרמטית הבוחנים את גבולות הכוח של הרשות המבצעת והמחוקקת. המוקד המרכזי הוא הרכב מורחב של 11 שופטים הדן בעתירות נגד התיקון לחוק הוועדה לבחירת שופטים ממרץ 2025. רפורמה זו מבקשת להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה ולבטל את הווטו של השופטים על מינויים לעליון. ביולי 2026, המתיחות הגיעה לשיא חדש כאשר בית המשפט שיגר אזהרה חריפה לרשות המבצעת, לפיה עובדי ציבור שיצייתו להנחיות שרים בניגוד לפסיקות שיפוטיות עלולים לאבד את חסינותם המשפטית. המהלך עורר תגובות חריפות מצד ראשי הקואליציה, בהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין, שכינו את האזהרה 'סחיטה באיומים' ופגיעה בריבונות. במקביל, בית המשפט התערב בסוגיית חקירת מחדלי 7 באוקטובר, ופסק כי חקירת מבקר המדינה בנושא נעשתה בחוסר סמכות. סדרת פסיקות ואזהרות אלו הציבה את The Zioneer Intelligence Desk במעקב צמוד אחר העימות הישיר והחסר תקדים בין הרשות השופטת לממשלה סביב שאלת מקור הסמכות הריבונית בישראל.