משמרות המהפכה
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הם הכוח הצבאי והפוליטי האידיאולוגי המרכזי של איראן, המופקד על הישרדות המשטר והתפשטות אזורית. בסוף שנת 2026, הארגון עבר לעימות קינטי ישיר, כפייה כלכלית ימית במצר הורמוז, וניצול טכנולוגיות מתקדמות נגד יעדים ישראליים ומערביים.
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) משמשים כשומרים המרכזיים של המהפכה האסלאמית באיראן, ופועלים בנפרד מהצבא האיראני הסדיר (ארטש) עם כוחות יבשה, ים ואוויר משלהם. מעבר לתפקידם הצבאי, משמרות המהפכה שולטים במגזרים נרחבים בכלכלה האיראנית ומפקחים על 'ציר ההתנגדות' — רשת של שלוחים אזוריים הכוללת את חזבאללה, החות׳ים ומיליציות שונות ביהודה ושומרון, עיראק וסוריה. לאחר מות עלי חמינאי ביוני 2026, הארגון הידק את השפעתו תחת מוג׳תבא חמינאי, תוך שהוא מבסס את מעמדו כשחקן פוליטי דומיננטי הפועל לעיתים בחיכוך עם הממשלה האזרחית.
בספטמבר 2026, עברו משמרות המהפכה מלוחמה באמצעות שלוחים לחיכוך מדינתי ישיר. הסלמה זו כללה מערכת טילים בליסטיים נרחבת שכוונה לנכסי הצי האמריקני במפרץ הפרסי ולאתרים צבאיים בירדן. הארגון אוכף סגר אסטרטגי במצר הורמוז, שהותיר מאות כלי שיט תקועים, תוך דרישת דמי מעבר תמורת אישור תנועה. כפייה ימית זו הובילה לתקיפות תגמול אמריקניות ישירות נגד בסיסי חיל הים של משמרות המהפכה ותשתיות נפט, כולל נכסים סמוך לאי חארג' וסיריק. למרות אבדות בהנהגה, כמו ראש המודיעין מג׳יד ח׳אדמי, הארגון שומר על דוקטרינה טקטית ניצית, הכוללת שיגורי תגובה בעוד המבצעים האמריקניים בעיצומם.
במקביל, הרחיבו משמרות המהפכה את טווח הפעולה שלהם באמצעות ניצול טכנולוגי. דיווחים מספטמבר 2026 מצביעים על כך שהארגון השתמש במערכות בינה מלאכותית מתקדמות לבניית כלי איסוף מודיעין אוטומטיים הממקדים פקידים ישראלים ויהודים בתפוצות. יתרה מכך, הארגון העמיק את מעורבותו הישירה בעימותים אזוריים, כאשר מפקדים בכירים נשלחו לתימן כדי לכוון את התקדמות החות׳ים לאורך חופי ים סוף ולתאם מתקפות טילים נגד ערב הסעודית וספינות מלחמה אמריקניות ליד בצרה. שינוי זה מסמן התרחקות מהסתמכות מסורתית על שלוחים לעבר מודל של פיקוד איראני ישיר והשתתפות קינטית פעילה ברחבי המזרח התיכון.