משמרות המהפכה
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הם הכוח הצבאי והפוליטי האידיאולוגי המרכזי של איראן, המופקד על הישרדות המשטר והתפשטות אזורית. בסוף שנת 2026, הארגון עבר לעימות קינטי ישיר, כפייה כלכלית ימית במצר הורמוז, והקמת תאים מבצעיים חשאיים בעיראק ובתימן המיועדים לעקוף את מבני המיליציות המסורתיים.
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הם ארגון צבאי רב-זרועי שהוקם לאחר מהפכת 1979 כדי להגן על המערכת האסלאמית באיראן. בניגוד לצבא הסדיר (ארטש), משמרות המהפכה כפופים ישירות למנהיג העליון ושולטים במגזרים נרחבים בכלכלה האיראנית. הארגון מפעיל את 'כוח קודס', המנהל רשת שלוחים עולמית הכוללת את חיזבאללה, חמאס והחות׳ים. תחת הנהגתו של המנהיג העליון מוג׳תבא ח׳אמנאי, עברו משמרות המהפכה לאחרונה מאסטרטגיית התשה לעימות קינטי ישיר מול ישראל וארצות הברית.
בספטמבר 2026, מיסדו משמרות המהפכה אסטרטגיה של סחיטה ימית במצר הורמוז ובים סוף. בתיאום עם התנועה החות׳ית, רשם הארגון הישג אסטרטגי משמעותי עם כיבוש החוף המערבי של תימן והעיר א-זובב, צעד המציב כוחות בהכוונה איראנית במצר באב אל-מנדב האסטרטגי. תוקפנות זו הסלימה לתקיפות טילים ישירות על נתיבי שיט ועל נכסי הצי האמריקני. בעוד שמשמרות המהפכה טענו לפגיעות מוצלחות של טילים בליסטיים בנושאת מטוסים ומשחתת אמריקנית במפרץ הפרסי, פיקוד המרכז של ארה״ב (CENTCOM) אישר את השיגורים אך הכחיש כי נגרם נזק.
בתגובה לפרובוקציות אלו, ארה״ב ביצעה תקיפות נרחבות נגד תשתיות ימיות ואנרגיה של הארגון, כולל השמדת מספר מכליות נפט איראניות. הדבר אילץ את משמרות המהפכה לפנות צוותי מכליות בנמלי כווית ובחריין ולהעביר כלי שיט פגועים לאזור נמל ג׳אסק. במישור המבצעי, הארגון ממשיך לכוון את התקדמות החות׳ים ולשמר את המבוי הסתום האסטרטגי ברכס עלי א-טאהר בדרום לבנון, שם מתבצרים לפי ההערכות קצינים איראנים בכירים. למרות חיסול דמויות מפתח ולחץ פיננסי כבד, משמרות המהפכה נותרו המנוע המרכזי של התוקפנות האזורית, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כמו תוכנית הטילים העל-קוליים C430L שפותחה בסיוע רוסי.