החות׳ים
החות׳ים, הידועים רשמית בשם 'אנסאר אללה', הם תנועה אסלאמיסטית שיעית-זיידית ושלוחה איראנית בתימן. כמרכיב מרכזי ב׳ציר ההתנגדות', הארגון משתמש בטילים בליסטיים ובכטב״מים לתקיפת נתיבי שיט בינלאומיים ושטח ישראל, ומהווה חזית דרומית אסטרטגית עבור משמרות המהפכה. נכון לשלהי יולי 2026, הארגון הסלים את המתיחות האזורית עם סיום הפסקת האש מול סעודיה והטלת מצור ימי בים האדום.
התנועה החות׳ית צמחה בצפון תימן בשנות ה-90 והשתלטה על הבירה צנעא ב-2014, מהלך שהצית מלחמת אזרחים ממושכת. אף ששורשי התנועה נעוצים במחלוקות דתיות ופוליטיות מקומיות, היא התפתחה לשלוחה אסטרטגית מרכזית של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). שותפות זו מספקת לחות׳ים טכנולוגיה צבאית מתקדמת, הכוללת טילים בליסטיים ארוכי טווח וחימושים משוטטים, המופעלים נגד יריבים אזוריים במטרה לשרת את היעד האיראני של כיתור ישראל ב׳טבעת אש'.
עבור ישראל, האיום החות׳י מהווה הרחבה משמעותית של החזית הדרומית. הארגון ניסה שוב ושוב לתקוף יעדים ישראליים, בראשם העיר אילת ומרכז הארץ, ושיבש את הסחר העולמי באמצעות תקיפת כלי שיט אזרחיים בים האדום. בשלהי יולי 2026, החריפו החות׳ים את תוקפנותם האזורית כאשר הכריזו על סיום הפסקת האש עם סעודיה. הסלמה זו כללה תקיפות ישירות על מכליות נפט סעודיות ומתקפה נרחבת על בתי הזיקוק של ארמקו בג׳אזאן.
התפתחויות אחרונות מצביעות על הידוק האינטגרציה בתוך 'ציר ההתנגדות'. בסוף יולי 2026 פורסמו דיווחים על פעילות חות׳ית נגד ערב הסעודית שבוצעה משטח עיראק, מה שמעיד על תיאום חסר תקדים עם מיליציות שיעיות עיראקיות בפיקוח משמרות המהפכה. בתגובה למצור הימי ולתקיפות על תשתיות האנרגיה, הודיעה ערב הסעודית על הקמת קואליציה ימית בת 14 מדינות — ללא ישראל אך בהשתתפות מעצמות אזוריות כמו מצרים וטורקיה — לאבטחת השיט בים האדום. במקביל, דיווחים מצביעים על כך שארה״ב, ישראל ומספר מדינות מפרץ נערכות למבצעים צבאיים משותפים אפשריים לנטרול האיום החות׳י-איראני על היציבות האזורית.