ים סוף
ים סוף הוא מסדרון ימי קריטי המחבר בין הים התיכון לאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ומצר באב אל-מנדב. בסוף שנת 2026, המרחב הפך לזירת לחימה מרכזית כאשר כוחות החות׳ים הנתמכים על ידי איראן משתלטים על איים ונקודות חוף אסטרטגיות, ומאיימים על הסחר העולמי וביטחון ישראל.
ים סוף משמש כאחד מעורקי השיט החיוניים ביותר בעולם, דרכו עוברים כ-12% מהסחר העולמי וחלק משמעותי ממשלוחי האנרגיה. עבור ישראל, ים סוף הוא השער לנמל אילת, המעניק נתיב סחר דרומי העוקף את הים התיכון. עם זאת, הסביבה הביטחונית באזור הידרדרה באופן חד בספטמבר 2026 בעקבות מתקפה מתואמת של התנועה החות׳ית (אנסאר אללה) ומשמרות המהפכה האיראניים (IRGC).
ההתפתחויות האחרונות מעידות על מעבר של הכוחות החות׳ים מאיומי טילים וכטב״מים ארוכי טווח לשליטה טריטוריאלית ישירה על נקודות החנק של נתיב המים. כיבוש האי מאיון (פרים), קבוצת איי חניש ונמל מוח׳א האסטרטגי הציב בפועל את מצר באב אל-מנדב תחת דומיננטיות חות׳ית. התקדמות זו, שבוצעה על פי הדיווחים בהכוונה ישירה של מפקדי משמרות המהפכה בשטח, מאפשרת לשלוחה האיראנית לנטר, לעכב או לחסום תנועת כלי שיט הנכנסים לים סוף ממפרץ עדן. רצף טריטוריאלי זה מאפשר גם פריסה של טילים מתקדמים נגד ספינות ומיקוש ימי.
בתגובה לאיום הגובר, כוחות אזוריים ובינלאומיים ניסו לחזק את הביטחון הימי. ערב הסעודית הכריזה על קואליציה של 14 מדינות — שאינה כוללת את ישראל — להגנת נתיבי השיט. במקביל, ארצות הברית שומרת על נוכחות ימית מאסיבית, הכוללת מספר קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, אם כי מפקדים צבאיים הזהירו מפני הקושי בשימור עמדות הגנה אלו לאורך זמן. עבור ישראל, השליטה החות׳ית בחופי ים סוף מהווה כיתור אסטרטגי המאיים הן על הספנות המסחרית והן על חופש השיט החיוני לחוסן הלאומי.