ארצות הברית
ארצות הברית היא בעלת הברית האסטרטגית המרכזית של ישראל והמעצמה העולמית המובילה. בשנת 2026, תחת ממשל טראמפ השני, ארה״ב העצימה את קמפיין 'הלחץ המקסימלי' נגד איראן, תוך שילוב של מצור ימי ו׳מבצע זעם כלכלי' עם דיפלומטיה בדרג גבוה להבטחת יציבות אזורית וביטחון ימי.
ארצות הברית נותרה הערבה החיונית ליתרון הצבאי האיכותי של ישראל וליציבות האזורית. תחת ממשל טראמפ בשנת 2026, המדיניות האמריקנית במזרח התיכון עברה לעמדה קינטית וכלכלית נחרצת. שינוי זה הואץ ביוני 2026 בעקבות הפלת מסוק אפאצ׳י של צבא ארה״ב, שהובילה לתקיפות דיוק אמריקניות ישירות נגד כ-20 נכסים ריבוניים איראניים. אירוע זה סימן סטייה מלוחמה באמצעות שלוחים בלבד וקבע רף חדש להרתעה ישירה.
כיום, ארה״ב מנהלת אסטרטגיה דו-מסלולית: מצור ימי חונק שעצר ביעילות את ייצוא הנפט האיראני מהאי ח׳ארג, לצד תיווך דיפלומטי אינטנסיבי. שר האוצר סקוט בסנט מוביל את 'מבצע זעם כלכלי', תוך הבטחה ל׳בידוד כלכלי חסר תקדים' נגד טהראן. הנשיא טראמפ הצהיר במפורש כי ארה״ב 'לא תשלם דולר' לטהראן ובמקום זאת תדרוש פיצויים עבור נפגעי טרור בחסות איראנית. לחץ כלכלי זה נועד לאלץ את איראן למשא ומתן בתנאים אמריקניים, גם כאשר מחירי הנפט מזנקים בשל הקיפאון בשיחות והירידה במלאים האמריקניים.
מעבר לזירה האיראנית, ארה״ב ממשיכה לנהל אתגרי ביטחון עולמיים המשיקים לאינטרסים ישראליים. אלו כוללים מעקב אחר הגיוס הרוסי ותפוצת אמצעי לחימה מתקדמים. עבור ישראל, עומק הברית בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה בהגנה אווירית ובחילופי מודיעין, שהוכחו כקריטיים במהלך ההסלמות האחרונות. בולטת במיוחד האזהרה המודיעינית המדויקת שסיפקה ישראל, אשר סיכלה מזימה איראנית לפגוע בנשיא טראמפ באמצעות טילי כתף עם חזרתו מפסגת נאט״ו. בעוד הממשל מדגיש 'תגובה מידתית', הנוכחות הצבאית האמריקנית במתקני מפתח אזוריים — כולל בירדן, כווית ובחריין — נותרה המגן המרכזי מפני ערעור היציבות האזורית. לאחרונה, ארה״ב וסבא״א גיבשו הסכם לפינוי חומרים גרעיניים מאתר סודי בסוריה בעקבות איומי תקיפה ישראליים, מה שמדגיש את תפקידה של וושינגטון כמתווכת דיפלומטית המגובה במנוף צבאי.