סוריה
סוריה היא מדינת מפתח במזרח התיכון המנווטת מעבר שברירי תחת ממשלו של הנשיא אחמד א-שרע לאחר נפילת משטר אסד ב-2024. היא נותרה זירה מרכזית בעימות בין ישראל לאיראן, וניצבת כיום בפני איומים איראניים חריפים לצד חיכוך גובר מול שאיפות צבאיות טורקיות, בעוד היא בוחנת היערכות ביטחונית מחודשת מול ישראל.
סוריה נותרה צומת קריטי בארכיטקטורת הביטחון האזורית, במיוחד בכל הנוגע לגבולה הצפוני של ישראל ואסטרטגיית 'הזירה הצפונית'. מאז קריסת משטר בשאר אל-אסד בסוף שנת 2024, המדינה מונהגת על ידי הנשיא אחמד א-שרע, המנסה לנווט את דמשק הרחק מהתלות ההיסטורית בציר האיראני. מעבר זה יצר מציאות חדשה ונפיצה: בעוד הממשלה החדשה חותרת ללגיטימציה בינלאומית ולהסכם ביטחוני פוטנציאלי מול ישראל, היא ניצבת בפני לחץ כבד מצד משמרות המהפכה (IRGC), השומרים על שרידי תשתיות משמעותיים במדינה.
באוגוסט 2026, המפה האסטרטגית בסוריה הסתבכה עם כניסתה של טורקיה למשוואת החיכוך. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ הזהירו במפורש מפני התבססות טורקית, כאשר חיל האוויר תקף בבסיס אבו א-דוהור כדי לאכוף את הקווים האדומים של ישראל. במקביל, המשטר האיראני החריף את הרטוריקה שלו ואיים בתקיפות טילים מאסיביות על למעלה מ-100 יעדים אסטרטגיים – כולל הארמון הנשיאותי בדמשק – אם סוריה תפעל בלבנון נגד האינטרסים האיראניים. איומים אלו מדגישים את מעמדה של סוריה כחזית מרכזית בעימות בין ישראל לאיראן וכאתר ל׳מערכה בין המלחמות' (מב״ם).
בהתפתחות היסטורית באמצע אוגוסט 2026, פקחי האו״ם ביקרו לראשונה בכור הגרעיני שהופצץ על ידי ישראל ב-2007 ובמתקן הסודי 'אתר 99'. מנכ״ל סבא״א, רפאל גרוסי, דיווח על גילוי 'כמה טונות' של חומר גרעיני באתר לא מוכרז מתקופת אסד, ממצא המאמת הערכות ארוכות שנים לגבי שאיפותיה הגרעיניות החשאיות של סוריה. בנוסף, השבת עצמותיו וקבורתו של רס״ל יהודה כץ באוגוסט 2026, 44 שנים לאחר קרב סולטן יעקוב, סגרה פרק היסטורי כואב והדגישה את האתגר המתמשך של השבת נעדרי ונכסי ישראל משטח סוריה.