חיל האוויר
חיל האוויר הישראלי (ח״א) הוא הזרוע האווירית של צבא ההגנה לישראל ועמוד תווך אסטרטגי בביטחון הלאומי. בסוף שנת 2026, חיל האוויר פועל במוכנות שיא בזירה רב-חזיתית, מבצע תקיפות עומק נגד תשתיות צבאיות באיראן, מנטרל מוקדי פיקוד של חיזבאללה בלבנון, ומשמר מערך הגנה אווירית רב-שכבתי מפני איומים בליסטיים אזוריים של 'ציר ההתנגדות'.
חיל האוויר הישראלי משמש כזרוע ההתקפה וההגנה המרכזית של ישראל במרחב האווירי. חיל האוויר, המוכר בזכות עליונותו הטכנולוגית והכשרת העילית של טייסיו, נמצא כעת בעיצומו של עימות רב-זירתי בעצימות גבוהה. בעקבות מטחי טילים בליסטיים מאיראן במהלך 2026, עבר חיל האוויר לפעולה קינטית ישירה נגד המשטר האיראני. המבצעים כוונו לצמתים צבאיים אסטרטגיים ברחבי איראן, כולל מחסני כטב״מים, סוללות הגנה אווירית ומערכי טילים בטהרן, איספהאן ותבריז. דיווחים מצביעים על כך שחיל האוויר עשה שימוש גם במרחב האווירי של עיראק לביצוע שיגורים, מה שמדגיש את יכולת הפעולה ארוכת הטווח שלו.
בזירה הצפונית, חיל האוויר מפעיל לחץ רציף על ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון. התקיפות מתמקדות ברובע הדאחיה בביירות ובמחסני אמצעי לחימה בדרום לבנון. בספטמבר 2026, תקיפות מדויקות בנבטיה אל-פוקא השמידו מפקדת חיזבאללה שמוקמה בתוך מבנה בית חולים ריק (בית החולים רנדור), דוגמה ליכולת החיל לנטרל תשתיות טרור המוטמעות בסביבה אזרחית.
בחזית הפנים, מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר — הכולל את כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת החץ — מהווה את עמוד השדרה של החוסן הלאומי, תוך יירוט איומים הנעים מטילים בליסטיים של החות׳ים ועד כטב״מים של משמרות המהפכה. מבנה הפיקוד נותר ריכוזי מאוד; הרמטכ״ל רב-אלוף אייל זמיר ומפקד חיל האוויר אלוף עומר טישלר מנהלים את המבצעים ישירות ממרכז השליטה התת-קרקעי ('הבור'). בנוסף לתקיפות האסטרטגיות, חיל האוויר מבצע חיסולים ממוקדים של פעילי טרור בכירים ברצועת עזה ומשמר עליונות אווירית בסוריה למניעת התבססות כוחות עוינים, כולל איראניים וטורקיים, לאורך גבולות המדינה. יכולתו של חיל האוויר לשלב משימות תקיפה בעומק עם יירוט הגנתי במקביל נותרת הגורם המכריע בתפיסת הביטחון הישראלית.