לבנון
לבנון היא שכנתה הצפונית של ישראל והזירה המרכזית של החזית הצפונית. נכון לאוגוסט 2026, הזירה מאופיינת בהפוגה שברירית מאז יוני העומדת למבחן מול הפרות חוזרות של חיזבאללה, משא ומתן דיפלומטי מתמשך ברומא בחסות ארה״ב, ושינוי אסטרטגי ישראלי לעבר נוכחות ביטחונית ארוכת טווח בדרום המדינה.
לבנון חולקת גבול עם צפון ישראל ומשמשת מזה עשורים כבסיס המרכזי של חיזבאללה, הפרוקסי האזורי המיומן ביותר של איראן. בעוד שהחלטת מועצת הביטחון 1701 (2006) נועדה להרחיק את כוחות חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני, היעדר האכיפה אפשר את הקמתן של תשתיות טרור נרחבות. בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, פתח חיזבאללה במערכה מתמשכת נגד צפון ישראל, מה שהוביל לפינוי עשרות אלפי אזרחים ישראלים מבתיהם. באמצע שנת 2026, המציאות האסטרטגית השתנתה ממתקפות רחבות היקף של צה״ל לעבר מסגרת דיפלומטית וביטחונית מורכבת. הפוגה שהושגה ביוני 2026 הביאה לירידה זמנית בעצימות הלחימה, אך המצב נותר נפיץ. בסוף יולי ובתחילת אוגוסט 2026, מחלקת המדינה האמריקאית אישרה סבב שיחות טכני ברומא שמטרתו יישום הסכם מסגרת תלת-צדדי. המשא ומתן חותר לפתרון מחלוקות גבול והרחבת "אזורי פיילוט" בדרום לבנון, מהם החלה ישראל בנסיגות מוגבלות. עם זאת, ההפוגה לוותה בהפרות משמעותיות. באוגוסט 2026 דיווח צה״ל על ההרוגים הישראלים הראשונים מאז הסכם יוני, כאשר שני חיילים נהרגו בדרום לבנון. הסלמה זו עוררה דיון פנימי בישראל, כאשר גורמי צבא דרשו תגובות עוצמתיות יותר בעוד הדרג המדיני, בהובלת ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ, מאזן בין הצורך המבצעי לתיאום הדיפלומטי מול ממשל טראמפ. השר כ״ץ אותת לאחרונה על הקשחת העמדה הישראלית לטווח ארוך, והנחה על הקמת נוכחות ביטחונית בדרום לבנון שנועדה להימשך עשורים כדי למנוע את שיקום תשתיות חיזבאללה. במקביל, הדינמיקה האזורית ממשיכה להשפיע על הזירה, כאשר סוריה מאותתת על רצון בהסדרים ביטחוניים משלה מול ישראל תוך התנערות מהתערבות ישירה בשטח לבנון.