יהודה ושומרון
יהודה ושומרון, ערש המולדת של העם היהודי, הוא אזור ההר המרכזי של ארץ ישראל. באמצע 2026, האזור מהווה עומק אסטרטגי קריטי למדינת ישראל, הניצב בפני הסלמה בטרור בגיבוי איראני, תנופת התיישבות משמעותית ופולמוס פוליטי עז בנוגע למעמדו העתידי.
יהודה ושומרון מהווים את שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל, המעניקה שליטה טופוגרפית חיונית על מישור החוף וגוש דן. האזור, שהיה ליבת ממלכות ישראל ויהודה העתיקות, נמצא בשליטה ישראלית מאז 1967. ביולי 2026, המציאות הביטחונית מאופיינת בעימות בעצימות גבוהה מול תאי טרור; גורמים במערכת הביטחון הזהירו מפני פוטנציאל להתקוממות רחבה, תוך ציון כי 'מחסום הפחד' אצל הפלסטינים נשבר. כוננות השיא הוכרזה בעקבות חשיפת עשרות תוכניות פשיטה המונית של חמאס, מה שהוביל את פיקוד המרכז לנקוט בצעדים מחמירים, כולל איסור כניסת פועלים פלסטינים ליישובים. מעבר להיבט הביטחוני, האזור מהווה מוקד לחוסן לאומי וצמיחה אזרחית. ביולי 2026 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני הקמת 34 יישובים חדשים, מהלך שנתפס על ידי תומכי הריבונות כצעד חיוני לביטחון המדינה. במקביל, הממשלה מקדמת יוזמות חברתיות, דוגמת תקציבים ייעודיים לנערי גבעות וחוות, במטרה לספק מעטפת חינוכית ותנאי מחיה בסיסיים. בזירה הבינלאומית, האזור מוסיף להוות סלע מחלוקת דיפלומטי; בעוד דמויות כמו אנדי ברנהאם מבריטניה קוראות להטלת סנקציות על מוצרי התנחלויות, מחוקקים בארה״ב מקדמים הכרה בריבונות ישראלית. במישור הפוליטי הפנימי, השיח החריף לאחר שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הביע נכונות למסור את שטחי A ו-B לאוטונומיה פלסטינית — הצהרה שגררה ביקורת נוקבת מצד שרים כמו בצלאל סמוטריץ', שהזהירו מפני הקמת 'מדינת טרור'. בעוד ישראל מנהלת מערכה ישירה מול איראן, יהודה ושומרון נותרים הן כחומת מגן אסטרטגית והן כזירה מרכזית של מאבק אידיאולוגי פנימי וחיצוני.