הרשות הפלסטינית
הרשות הפלסטינית היא הגוף המנהלי שהוקם לניהול חלקים מיהודה ושומרון. בעוד שהיא מוצגת כשותפה ליציבות אזורית, היא עומדת בפני ביקורת ישראלית ובינלאומית חריפה בשל מנגנון תשלום המשכורות למחבלים ("Pay for Slay") ואחריותה הנטענת לפעולות טרור, כולל טבח 7 באוקטובר.
הרשות הפלסטינית מתפקדת כיישות המנהלת את מרכזי האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. הרשות הוקמה במסגרת הסכמי אוסלו בשנות ה-90 במטרה לשמש כמנהל מעבר, אך תפקידה במרחב הביטחוני האזורי שנוי במחלוקת עמוקה. מנקודת מבט ביטחונית, הרשות סופגת ביקורת מתמדת על הסתה מערכתית ועל 'קרן האסירים', המעניקה קצבאות חודשיות למחבלים ולמשפחותיהם — מדיניות המכונה לעיתים 'Pay for Slay'.
באמצע שנת 2026, מעמדה המשפטי והכלכלי של הרשות הגיע לנקודת הכרעה. כנסת ישראל אישרה חקיקה היסטורית המחייבת ניכוי כספים מכספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות. כספים אלו מיועדים באופן ספציפי לפיצוי נפגעי טרור ולכיסוי נזקי מלחמה, ובכך נוצר קשר ישיר בין העברות הכספים לרשות לבין מחיר הטרור שהיא מואשמת בעידודו. במקביל, הרשות מתמודדת עם אתגרים משפטיים כבדי משקל: בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת תביעה של 8,000 תובעים המבקשים להטיל על הרשות אחריות לטבח 7 באוקטובר, על בסיס מחקרים הקושרים בין מנגנוני התשלום שלה לבכירי חמאס.
בזירה הבינלאומית, הרשות ואש״ף עתרו לבית המשפט העליון בארה״ב בניסיון לבלום גביית פיצויים בסך מאות מיליוני דולרים לנפגעי טרור. למרות נוכחותה המנהלית ביהודה ושומרון, הרלוונטיות של הרשות בעזה נותרה מזערית; מגעים שנערכו לאחרונה בקהיר בנוגע לפירוק חמאס מנשקו מצביעים על כך שארגון הטרור עשוי להעדיף מסירת שליטה לכוח ייצוב בינלאומי על פני החזרת הרשות לרצועה. עבור ישראל, הרשות נותרה שחקן מורכב: ספקית שירותים אזרחיים ותיאום ביטחוני מוגבל מחד, ומקור מרכזי ללוחמה דיפלומטית ותמיכה כלכלית בטרור מאידך.