טילים
טילים הם כלי ההתקפה המרכזי של הציר בהובלת איראן ושל קוריאה הצפונית, המשמשים ככלי כפייה אסטרטגיים ועימות קינטי ישיר. ההסלמה ביוני 2026 כללה מטחים איראניים כבדים לעבר ישראל ונכסים אמריקאיים באזור, לצד זינוק משמעותי בקצב הייצור בפיונגיאנג.
טילים מהווים את האיום המגדיר על הביטחון הלאומי של ישראל ועל היציבות האזורית בעידן הנוכחי. בניגוד לחילות אוויר קונבנציונליים, ארסנלי טילים מאפשרים למשטרי אויב להקרין עוצמה מעבר לגבולות בסיכון מינימלי לכוח האדם שלהם. ההסלמה האיראנית. ביוני 2026, מלחמת הצללים ארוכת השנים בין ישראל לאיראן עברה לעימות קינטי ישיר. איראן שיגרה מספר גלי טילים בליסטיים לעבר מרכזי אוכלוסייה ותשתיות צבאיות בישראל. השגריר יחיאל לייטר דיווח על מטח ספציפי של 11 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר ישראל ב-8 ביוני, בעוד שמשמרות המהפכה טענו לפגיעה בבסיס חיל האוויר רמת דוד. בעוד צה״ל דיווח על יירוט מוצלח של המטחים, המתקפות אילצו כניסה המונית של אזרחים למרחבים מוגנים והפעילו תיאום הגנה בדרג גבוה בין ישראל, ארה״ב ושותפות במפרץ. במקביל, צבא ארה״ב דיווח על יירוט שבעה טילים בליסטיים איראניים שכוונו לכווית ובחריין. הקשר הצפון קוריאני. פיונגיאנג נותרה צומת קריטי בהפצה העולמית של טכנולוגיית טילים. בתחילת יוני 2026, קים ג׳ונג און הורה על הגדלת ייצור הטילים פי 2.5, צעד שתוזמן לביקורים דיפלומטיים רמי דרג. טכנולוגיה בליסטית צפון קוריאנית היוותה היסטורית את הבסיס לארסנלים של שלוחי איראן, כולל חיזבאללה והחות׳ים בתימן. מבצעי נגד ישראליים. בתגובה לאיום הגובר, חיל האוויר הישראלי הרחיב על פי הדיווחים את המעטפת המבצעית שלו. דיווחים מצביעים על כך שחיל האוויר ביצע שיגורי טילים מתוך המרחב האווירי של עיראק לעבר תשתיות טילים ואתרי שיגור איראניים. עמדה פרואקטיבית זו נועדה לשחוק את 'טבעת האש' שהקימה איראן בטרם יגיעו הטילים לשטח ישראל. המיקוד האסטרטגי נותר נטרול אתרי שיגור טילים קרקע-קרקע ומרכזי פיקוד כדי לשמר את חוסן העורף הישראלי.