טילים
טילים הם כלי ההתקפה המרכזי של הציר בהובלת איראן ושל קוריאה הצפונית, המשמשים ככלי כפייה אסטרטגיים ועימות קינטי ישיר. נכון לסוף יולי 2026, העימות הסלים למלחמת טילים ישירה בין מדינות בהשתתפות איראן, ישראל וארצות הברית, המתאפיינת בשימוש בטילים מהירים בעלי יכולת תמרון ובמבצעי תגמול בעומק.
טילים מהווים את האיום המגדיר על הביטחון הלאומי של ישראל ועל היציבות האזורית. בניגוד לחילות אוויר קונבנציונליים, ארסנלי טילים מאפשרים למשטרי אויב להקרין עוצמה מעבר לגבולות בסיכון מינימלי לכוח האדם שלהם. באמצע שנת 2026, מלחמת הצללים ארוכת השנים בין ישראל לאיראן עברה לעימות קינטי ישיר. ההסלמה האיראנית. יולי 2026 עמד בסימן הרחבה מאסיבית של מבצעי טילים. משמרות המהפכה כיוונו לא רק למרכזי אוכלוסייה ישראליים אלא גם לנכסים אמריקאיים בירדן, עיראק והמפרץ הפרסי. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שאיראן הסתגלה למערכות ההגנה המערביות באמצעות פריסת טילים מהירים בעלי יכולת תמרון, ייתכן בסיוע רוסי או סיני במיקוד מטרות. תקיפות משמעותיות כוונו לבסיס חיל האוויר מואפק א-סלטי בירדן, במה שסנטקום הגדיר כניסיון ל׳מתקפת פתע'. תגובת בעלות הברית. ארצות הברית וישראל עברו מיירוט הגנתי לנטרול התקפי. פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) ביצע תקיפות אוויריות רצופות — שהגיעו לתשעה לילות רצופים בסוף יולי — נגד 'ערי טילים' ומתקני אחסון איראניים ביזד, שיראז ותבריז. מבצעים אלו נועדו לשחוק את התשתיות המשמשות לאיום על השיט הבינלאומי במצר הורמוז ועל בסיסים אזוריים. תפוצה אזורית. מעבר לזירה הישירה בין ישראל לאיראן, איום הטילים התרחב וכלל תקיפות על סעודיה וכווית. קוריאה הצפונית נותרה צומת קריטי, עם דיווחים על הגדלת הייצור פי 2.5. במקביל, הביקוש העולמי למיירטים הגנתיים גבר, כאשר אוקראינה ביקשה מאות טילי פטריוט לחיזוק הגנתה האווירית. עבור ישראל, האתגר נותר רב-שכבתי: תחזוקת ארכיטקטורת הגנה מתוחכמת — מ׳כיפת ברזל' ועד מערכת ה׳חץ' — תוך ביצוע מבצעי תקיפה בעומק לפירוק יכולות השיגור של האויב בטרם פריסתן.