הפתיח
ראש המוסד רומן גופמן ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני נפגשו ביום ראשון בירדן לשיחות שנועדו להפחית את המתיחות האזורית ולבחון הסדרים ביטחוניים בעקבות התקיפות הישראליות האחרונות בסוריה. המפגש, בו השתתפו בכירי מודיעין סורים ומתווכים אמריקנים, התמקד בהקמת מנגנון תיאום למניעת חיכוך צבאי ובהבהרת הקווים האדומים האסטרטגיים של ישראל בעידן שאחרי אסד.
מעורבות ביטחונית רמת דרג
במפגש ישיר וחריג, נועד ראש המוסד רומן גופמן עם שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני בעמאן, במטרה לטפל בחיכוך הגובר בין ירושלים לבין הממשל החדש בדמשק. על פי דיווחים המובאים ב-Daily Alert ובכלי תקשורת סוריים רשמיים, הפגישה הוגדרה כחיובית ונועדה להפחית את המתיחות שנוצרה בעקבות התקיפה הישראלית בבסיס אבו א-דוהור. המשלחת הסורית כללה, על פי הדיווחים, את ראשי המודיעין הכללי והצבאי, מה שמעיד על החשיבות הביטחונית הרבה של הדיאלוג.
הקווים האדומים של ישראל
במהלך השיחות, הציגה ישראל מספר תנאים שאינם ניתנים למשא ומתן עבור כל הסדר ביטחוני ארוך טווח. אלו כוללים את מניעת ההתבססות הצבאית הטורקית בשטח סוריה, פירוז הצד הסורי של רמת הגולן, ואיסור מוחלט על הצבא הסורי להצטייד בנשק אסטרטגי. בנוסף, ירושלים הדגישה את הצורך בהבטחת ביטחונם של האוכלוסייה הדרוזית בסוריה. דרישות אלו משקפות את סדר העדיפויות הישראלי למניעת התבססות של כל כוח זר עוין — בין אם איראני ובין אם טורקי — סמוך לגבול הצפוני.
מנגנוני תיאום והרגעה
דיווחים ברשת "סקיי ניוז" בערבית מצביעים על כך שהצדדים דנו בהקמת ועדת ביטחון משותפת שתכלול את סוריה, טורקיה וישראל, תחת פיקוח אמריקני וירדני. המנגנון המוצע אמור לשמש כמרכז תיאום לניהול עימותים פוטנציאליים ומניעת חיכוך צבאי ישיר. בעוד שדמשק דורשת בפומבי נסיגה לקווים שהוחזקו ב-8 בדצמבר 2024 ויישום מלא של הסכם הפרדת הכוחות מ-1974, השיחות הנוכחיות מייצגות ניסיון משמעותי לייצוב הגבול באמצעות תקשורת ישירה. כפי שדווח ב-The Zioneer מוקדם יותר, משא ומתן זה הוא חלק ממאמץ רחב יותר בהובלת ארה״ב לגיבוש מסגרת ביטחונית רשמית בין ירושלים לממשלו של הנשיא אחמד א-שרע.
12 התפתחויות
- The Zioneer Intelligence Desk
