ירדן
ירדן היא מונרכיה האשמית אסטרטגית הגובלת בישראל ממזרח, ומשמשת כחיץ ביטחוני קריטי ושותפה מרכזית ביציבות האזורית. ביולי 2026 הפכה הממלכה לחזית ישירה בעימות הקינטי בין ארצות הברית לאיראן, כשהיא מתמודדת עם תקיפות טילים חוזרות ונשנות, הפרות של המרחב האווירי שלה ואבדות במתקנים צבאיים אמריקניים, תוך שמירה על הסכם השלום עם ישראל מ-1994.
ירדן ממלאת תפקיד מכריע בארכיטקטורת הביטחון של ישראל, עמה היא חולקת את הגבול היבשתי הארוך ביותר. המערכת המדינית מעוגנת בהסכם השלום מ-1994, שכינן יחסים דיפלומטיים רשמיים ושיתוף פעולה ביטחוני עמוק. עם זאת, עמדת הממלכה הפכה למעורערת יותר ויותר ככל שהיא משמשת כפרוזדור גיאוגרפי לעימות האזורי בין הציר האיראני לכוחות המזוהים עם המערב. ביולי 2026, ירדן עברה ממעמד של צופה פסיבית ליעד ישיר לתוקפנות צבאית איראנית. במהלך ההסלמה הרב-יומית בין ארה״ב לאיראן, צבא ירדן אישר יירוט של מספר טילים איראניים שחדרו למרחב האווירי שלו. בעוד שמשמרות המהפכה טענו לתקיפות מוצלחות בבסיסי חיל אוויר ירדניים, כמו בסיס 'פרינס חסן', עמאן הקפידה להבהיר כי מערכות ההגנה האווירית שלה ניטרלו את האיומים בהצלחה. הממלכה מארחת מתקנים צבאיים אמריקניים משמעותיים, שהפכו ליעדים מרכזיים לתקיפות תגמול איראניות. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שטילים בליסטיים איראניים פגעו בבסיס חיל האוויר 'מוואפק אל-סלטי', תקיפה שהובילה למותם של שני חיילים אמריקאים ולפציעתם של עשרות נוספים. בתגובה להסלמה זו, ארצות הברית פתחה במבצע תגבור לוגיסטי נרחב, הכולל פריסת טייסות F-16 ו-F-35 לבסיסים בירדן. מנקודת מבט ציונית, יציבותה של ירדן היא אינטרס עליון; היא משמשת כחיץ מזרחי קריטי המונע חדירות ומתאם הגנה אווירית אזורית. מבית, על ההנהגה ההאשמית לאזן בין הברית האסטרטגית שלה עם המערב והשלום עם ישראל לבין אוכלוסייה המזדהה ברובה עם הנרטיב הפלסטיני. לחץ פנימי זה מוחמר בשל מעמדה של הממלכה כאפוטרופוס על מסגד אל-אקצא באמצעות הווקף, תפקיד שנותר נקודת חיכוך רגישה ביחסי ישראל-ירדן.