הרשות השופטת האיראנית
הרשות השופטת האיראנית היא נדבך מרכזי במבנה הכוח של הרפובליקה האסלאמית, האחראית על אכיפת חוקי השריעה ודיכוי התנגדות פוליטית באמצעות בתי משפט מהפכניים ועיקול נכסים.
הרשות השופטת באיראן פועלת להלכה כרשות עצמאית, אך בפועל היא משמשת ככלי מרכזי בידי המנהיג העליון לשימור השליטה האידיאולוגית והביטחון הלאומי. בניגוד למערכות משפט מערביות, הרשות השופטת מושפעת עמוקות מההלכה האסלאמית (שריעה) ומופקדת על הגנת 'ערכי המהפכה'. היא מפקחת על רשת מורכבת של בתי משפט, כולל בתי המשפט המהפכניים הידועים לשמצה, העוסקים לעיתים קרובות בתיקים של ביטחון לאומי, ריגול ו׳מלחמה באלוהים' (מוחארבה).
בשנים האחרונות, הרשות השופטת הגבירה את התמקדותה בנטרול השפעה חיצונית על ידי פגיעה באנשים הקשורים לכלי תקשורת זרים וארגונים בינלאומיים. אסטרטגיה זו כוללת לא רק מאסרים אלא גם לוחמה כלכלית נגד מתנגדי משטר. באמצעות עיקול נכסים וחסימת חשבונות בנק, הרשות שואפת לשתק את היכולות הכלכליות של מי שהיא מגדירה כ׳משתפי פעולה עם מדינות עוינות'. זה כולל עיתונאים העובדים ברשתות בשפה הפרסית מחוץ למדינה, הנשפטים לעיתים קרובות שלא בפניהם. סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות, 'מיזאן', משמשת כשופר המרכזי לפרסום פעולות משפטיות אלו ולהפצת הנרטיב של המדינה בנוגע לאיומי ביטחון פנים.
עבור ישראל והקהילה הבינלאומית, הרשות השופטת האיראנית מייצגת את הפן המשפטי של הדיכוי מצד המשטר. פעולותיה נגד נאשמים ב׳שיתוף פעולה עם מעצמות עוינות' — מונח המשמש לעיתים קרובות לרמיזה על קשרים לישראל או לארה״ב — משקפות את הרגישות הגבוהה של המשטר לחתרנות נתפסת. השימוש השיטתי בהחרמת נכסים נגד פעילים ומשפחותיהם משמש כגורם הרתעה נגד מעורבות פוליטית ונותר מרכיב מרכזי בדוקטרינת ביטחון הפנים של איראן. The Zioneer עוקב אחר פעילות זו כחלק מניתוח היציבות הפנימית של המשטר האיראני.