רכס עלי תאיר
רכס עלי תאיר הוא תוואי שטח אסטרטגי דומיננטי במחוז נבטיה שבדרום לבנון, המתנשא לגובה של 697 מטרים ומשמש כנקודת תצפית ושליטת אש קריטית המשקיפה על העיר נבטיה. הרכס הוא אתר של מצודה תת-קרקעית מאסיבית שנבנתה על ידי איראן, ומהווה מוקד למבצעי צה״ל עצימים לפירוק תשתיות הפיקוד האזוריות של חיזבאללה.
רכס עלי תאיר הוא אחד מתוואי השטח המשמעותיים ביותר בגזרת נבטיה שבדרום לבנון. הרכס ממוקם מצפון לנהר הליטאני וכשני קילומטרים מצפון למבצר הבופור ההיסטורי, ומתנשא לגובה של כ-697 מטרים מעל פני הים. גובהו מעניק שליטה תצפיתית ואש על רמת נבטיה ועל העיר נבטיה עצמה, המשמשת מזה זמן רב כמרכז עירוני ומעוז צבאי מרכזי של חיזבאללה. מבחינה טקטית, הרכס מפריד בין עמק הליטאני לרמת נבטיה, ובכך מהווה שער לכל תמרון צבאי המבקש לנטרל איומים המגיעים מהגזרה המרכזית של דרום לבנון.
באמצע שנת 2026 הפך הרכס למוקד של לחימה עצימה במהלך התמרון הקרקעי של צה״ל. דיווחי מודיעין חשפו כי בתוך הרכס הוקמה מצודה תת-קרקעית (UGF) מאסיבית על ידי משמרות המהפכה האיראניים החל משנת 2014. מתחם תת-קרקעי זה, הכולל את מתקן 'עימאד 4' המתואר כעיר טילים, שימש כמפקדת יחידת "בדר" של חיזבאללה ותפקד כמרכז שליטה ובקרה ארטילרי ומחסן נשק מרכזי. האתר בוצר בכבדות ברשת מנהרות ועמדות נ״ט שנועדו לשבש את התקדמות כוחות צה״ל.
בשעות האחרונות שלפני כניסת הפסקת האש המדווחת ביום שישי, 19 ביוני 2026, ניהלו יחידות שריון וחי״ר של צה״ל קרבות פנים אל פנים עזים לביסוס השליטה ברכס. הקרב גבה את חייהם של מפקד גדוד 52 ושלושה לוחמים נוספים כאשר הטנק שלהם נפגע. למרות המועד הרשמי של הפוגת האש, צה״ל שמר על חופש פעולה מבצעי לצורך פירוק תשתיות הטרור הנרחבות. בשלהי יולי 2026, השמיד צה״ל בהצלחה תוואי מנהרות מרכזי ברכס שהחל מתחת לרכס הבופור והגיע עד מצפון לנבטיה. כיבוש ונטרול עלי תאיר, שצה״ל שינה את שמו ל׳מעלה טהרה', נחשב לצעד קריטי בביסוס שליטת אש על מרכזי הלוגיסטיקה והפיקוד של חיזבאללה במחוז.