רצועת עזה
רצועת עזה היא טריטוריה חופית לחוף הים התיכון, הגובלת בישראל ובמצרים. מאז 2007, הרצועה נמצאת תחת שליטה בפועל של ארגון הטרור חמאס. בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023, הפך האזור לזירת הלחימה המרכזית של צה״ל. נכון לשלהי יולי 2026, הרצועה ניצבת בנקודת מפנה אסטרטגית הכוללת אפשרות לפירוק נשק ומעבר למודל ממשל טכנוקרטי תחת פיקוח בינלאומי.
רצועת עזה נותרה המוקד המרכזי של הביטחון הלאומי של ישראל והיציבות האזורית. מבחינה היסטורית, הרצועה הייתה חלק מהמנדט הבריטי ובהמשך תחת כיבוש מצרי (1948–1967), עד שעברה לשליטת ישראל במלחמת ששת הימים. בשנת 2005 יישמה ישראל את תוכנית ההתנתקות, אך עליית חמאס והשתלטותו האלימה ב-2007 הפכו את עזה לבסיס טרור מרכזי. בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023, פתח צה״ל במערכה מקיפה לפירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. נכון ליולי 2026, המציאות האסטרטגית השתנתה משמעותית. צה״ל השמיד את רוב התשתיות הצבאיות של חמאס והג׳יהאד האסלאמי, והוא מחזיק בשליטה מבצעית על כ-70% מהשטח. יעדים בכירים, בהם יחיא סינוואר ומוחמד דף, חוסלו. למרות הישגים אלו, מערכת הביטחון ממשיכה לעקוב אחר ניסיונות חמאס לשקם את כוחו הצבאי, כולל גיוס "דור המשך" של פעילים. התפתחויות אחרונות בשלהי יולי 2026 מצביעות על פריצת דרך דיפלומטית אפשרית. דיווחים מעלים כי חמאס והפלגים הפלסטיניים הסכימו למתווה "אפס אמון" שהוצע על ידי מועצת השלום בעזה וממשל טראמפ. תוכנית זו כוללת פירוק נשק מלא של הרצועה, השמדת רשת מנהרות ה״מטרו", והעברת הניהול האזרחי לוועדה טכנוקרטית. בעוד בכירים בחמאס מתנים את פירוק הנשק בנסיגה ישראלית מלאה והקמת מדינה פלסטינית, מערכת הביטחון הישראלית, בהובלת השר ישראל כ״ץ, מדגישה כי לא יהיה שיקום ללא פירוז מלא ושימור אזורי ביטחון. המענה ההומניטרי ממשיך להיות מנוהל דרך מעבר כרם שלום תחת פיקוח ביטחוני הדוק, בעוד כוחות ייצוב בינלאומיים נשקלים כגורם שיפקח על העברת הסמכויות.