רכס עלי טאהר
רכס עלי טאהר הוא תוואי שטח אסטרטגי דומיננטי במחוז נבטיה שבדרום לבנון, המתנשא לגובה של 697 מטרים. הרכס, ששימש כנקודת גובה קריטית עבור יחידת 'בדר' של חיזבאללה, אירח את 'עיר הטילים' התת-קרקעית 'עימאד' עד להשמדתה המוחלטת על ידי צה״ל בספטמבר 2026.
רכס עלי א-טאהר הוא אחת מעמדות השליטה הטקטיות המשמעותיות ביותר בדרום לבנון. הרכס, הממוקם כ-10 ק״מ מהגבול עם ישראל, מעניק קו ראייה ישיר לעיר נבטיה — מרכז עירוני מרכזי וצומת לוגיסטי היסטורי של חזבאללה. שליטה ברכס זה מאפשרת לכוחות צבאיים לשלוט על העמק הסובב ועל רשתות הדרכים המחברות את פנים הדרום לבקעת הלבנון ולחוף הלבנוני. מבחינה היסטורית, הרכס שכן באזור שבו כוחות ישראליים לא פעלו מאז מלחמת לבנון הראשונה ב-1982. במהלך המערכה הקרקעית העצימה של 2026, הפך הרכס ליעד מרכזי עבור צה״ל. לאחר הכנה ארטילרית כבדה והתקדמות דרך הכפרים ארנון וכפר תבנית, ביססו יחידות שריון וחי״ר שליטה על הגבהים. עם ההשתלטות על הרכס, חשפו כוחות צה״ל מצודה תת-קרקעית (UGF) אדירה שנבנתה על ידי משמרות המהפכה האיראניים החל משנת 2014. האתר שימש כמפקדת יחידת 'בדר' של חזבאללה, ושימש כמרכז שליטה ובקרה ארטילרי ומחסן נשק המוגן ברשת מנהרות ענפה. בספטמבר 2026 השלים צה״ל את השמדתה המוחלטת של רשת זו, שראש הממשלה בנימין נתניהו תיאר כ״מוצב האיראני הגדול ביותר מחוץ לאיראן". המבצע כלל שימוש בלמעלה מ-1,100 טון חומר נפץ להשמדת שמונה תוואי מנהרות באורך כולל של יותר מ-5,400 מטרים. המתקן, הידוע גם כ״עיר הטילים עימאד", היה פרויקט רב-עשורי שנועד לאפשר פלישה רחבת היקף לצפון ישראל. למרות טענות קודמות לשליטה והכללת האתר ברצועת הביטחון תחת השם 'מעלה טהרה', הרכס נותר מוקד לחיכוך פעיל עד לפיצוץ הסופי של המפקדה התת-קרקעית, שבו נהרגו על פי הדיווחים עשרות מחבלים. צה״ל הבהיר כי ימשיך להחזיק ברכס כדי למנוע הקמה מחדש של תשתיות טרור.