הכנסת תתכנס בפגרה לדיון תקדימי: חוקי הכנסת לא ניתנים לפסילה על ידי בג״ץ

הכינוס המיוחד המתוכנן מהווה קריאת תיגר ישירה על סמכותו של בג״ץ לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת. על פי הדיווחים, יוזמתו של השר שלמה קרעי שואפת לבסס עמדה פרלמנטרית רשמית לפיה למערכת המשפט אין סמכות לפסול או להשעות חוקים שנחקקו על ידי הריבון. המהלך מגיע לאחר תקופה של חיכוך עז, במהלכה דן בית המשפט העליון בתוקפם של חוקי יסוד ורפורמות משמעותיות אחרות.

רקע לעימות המוסדי

המהלך החקיקתי הנוכחי מתרחש על רקע מתיחות מוסדית גוברת. כפי שדווח ב-The Zioneer בעבר, בג״ץ עסק לאחרונה בדיונים סביב הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועילת הסבירות, כאשר הנשיא עמית התריע מפני "שינוי משטרי" במידה וסמכויות הפיקוח של בית המשפט יצומצמו באופן יסודי. במקביל, הכנסת פעלה תחת פרוטוקולי חירום בשל איומים ביטחוניים אזוריים, תוך העברת ישיבות לאזורים מוגנים. למרות לחצים אלו, הקואליציה המשיכה לקדם את סדר היום החקיקתי שלה, הכולל את חוק יסוד: לימוד תורה ורפורמות במערך הכשרות.

ניתוח ומבט קדימה

ההחלטה להתכנס דווקא במהלך הפגרה מדגישה את הדחיפות שחשים הח״כים היוזמים לבצר את ריבונות הפרלמנט. בניסיון לקבוע חסינות לחוקיה, הכנסת מנסה להציב קו ברור מול מה שמתואר על ידי תומכי המהלך כ״אקטיביזם שיפוטי" או חריגה מסמכות של בג״ץ. עם זאת, המעמד המשפטי של החלטה כזו נותר שנוי במחלוקת; מבקרים ומשפטנים צפויים לתהות האם החלטת כנסת יכולה לשלול באופן חד-צדדי את סמכויות הביקורת המקובלות של בית המשפט.

השאלה המרכזית כעת היא כיצד תגיב הרשות השופטת להצהרה ישירה זו על עליונות המחוקק. אם הכנסת תאשר את ההחלטה, הדבר עלול להוביל למשבר חוקתי, שיחייב הכרעה בשאלה למי המילה האחרונה בנוגע לחוקיות חוקי המדינה. יש לעקוב אחר המועד הרשמי שייקבע לישיבה ואחר הנוסח המדויק של ההחלטה המוצעת, שיקבעו את היקף האתגר חסר התקדים לסטטוס-קוו המשפטי בישראל.