מועצת השלום דורשת מגדודי עז א-דין אל-קסאם להשבית את כל הנשק לפני נסיגת צה״ל

ההנחיה החדשה של מועצת השלום (BoP) משנה באופן יסודי את סדר הפעולות במתווה המתגבש לעזה. על פי הדיווחים, הדרישה קובעת כי שלב "השבתת הנשק" חייב להסתיים לפני נסיגה צבאית ישראלית, ובכך מבטלת הבנות קודמות שרמזו כי נשק כבד עשוי להימסר רק לאחר נסיגה ראשונית. היקף ההשבתה הוא מקיף, וכולל לא רק נכסים כבדים אלא גם רובים אישיים, מלאי קיים ורשת המנהרות התת-קרקעית הענפה.

פיקוח ואימות בינלאומי

כדי להבטיח עמידה בתנאים, מועצת השלום הצהירה כי שלב זה יפוקח על ידי שני גופים ייעודיים: כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) וכוח האימות הבינלאומי (IVF). גופים אלו מופקדים על הניהול המעשי של המעבר, והפיכת עזה משטח הנשלט על ידי פלגים חמושים למודל ממשל ריכוזי. הכללת ה-IVF, בפרט, נותנת מענה לחשש ישראלי מרכזי בנוגע לפוטנציאל של מאגרים נסתרים ושיקום תשתיות טרור.

התאמה לקווים האדומים של ישראל

שינוי זה מגיע לאחר פעילות דיפלומטית אינטנסיבית בירושלים. כפי שדווח ב-The Zioneer מוקדם יותר, צה״ל והדרג המדיני בישראל שמרו בעקביות על "קווים אדומים" בנוגע לכל עסקה, ובמיוחד התנגדו לנסיגה חלקית לפני פירוק מלא ומאומת של היכולות הצבאיות של חמאס. פגישת ראש הממשלה נתניהו עם מלאדנוב נראית כמי שעיגנה דרישות אלו בתוך מפת הדרכים הרשמית של מועצת השלום. בעבר, חמאס והג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני אותתו כי ישקלו פירוק נשק רק בעקבות נסיגה ישראלית מיידית — עמדה העומדת כעת בסתירה ישירה למנדט האחרון של המועצה.

השלכות ביטחוניות ותחזית

הדרישה להשבתה מוחלטת לפני נסיגה משקפת ספקנות עמוקה במערכת הביטחון הישראלית כלפי כוונות חמאס. במשך שנים, ארגון הטרור ניצל הפסקות אש והפוגות דיפלומטיות כדי להתחמש מחדש ולהרחיב את רשתות המנהרות שלו. על ידי דרישת השמדת המנהרות ומסירת נשק קל כתנאי מוקדם, מועצת השלום מנסה ליישם מודל של "אפס אמון". הימים הקרובים יהיו קריטיים לקביעה האם חמאס יקבל את התנאים המוחמרים הללו או שמא המהלך יוביל למבוי סתום בתוכנית השלום הרחבה יותר שיזם הממשל האמריקאי. המעבר למודל של "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד" נותר היעד המוצהר, אך האימות המעשי של השמדת המנהרות נותר המכשול הטכני והביטחוני המשמעותי ביותר בהמשך הדרך.