הפתיח
דייוויד הוקני, הנחשב לאחד האמנים הבריטים המשפיעים והמוערכים ביותר במאות ה-20 וה-21, הלך לעולמו בגיל 88. דוברו של הצייר, הרשם והצלם הפורה הודיע על פטירתו ביום שלישי, ובכך הגיע לסיומה קריירה בת שבעה עשורים שהגדירה מחדש את הפיגורציה העכשווית ואת השימוש בצבע באמנות המודרנית.
דייוויד הוקני היה דמות מרכזית בתנועת הפופ-ארט של שנות ה-60 ונותר חדשן בלתי נלאה לאורך כל חייו. הוקני נולד בברדפורד שבמערב יורקשייר בשנת 1937, והכשרתו הפורמלית בבית הספר לאמנות בברדפורד ובקולג' המלכותי לאמנות בלונדון הניחה את היסודות לקריירה שאופיינה בהמצאה צורנית ובחקירה אינטלקטואלית של הפרספקטיבה. הוא זכה לתהילה בינלאומית בזכות עבודותיו הנועזות והצבעוניות, במיוחד אלו המתארות את בריכות השחייה והנופים שטופי השמש של קליפורניה, שם התגורר לסירוגין מאז 1964.
מורשת של חדשנות
מעבר לציורי האקריליק האייקוניים שלו, הוקני היה ידוע ברב-גוניות שלו במדיומים שונים. הוא היה חלוץ בשימוש בטכנולוגיה באמנות, התנסה בקולאז׳ים של תמונות (אותם כינה "joiners"), מכשירי פקס, ובשנים האחרונות יצר סדרות נרחבות של עבודות על מכשירי אייפון ואייפד. יצירתו משנת 1972, *דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)*, עשתה היסטוריה בנובמבר 2018 כאשר נמכרה בבית המכירות כריסטי׳ס תמורת 90 מיליון דולר, וקבעה שיא דאז ליצירת האמנות היקרה ביותר של אמן חי שנמכרה במכירה פומבית.
ניתוח והשפעה עולמית
ההודעה על מותו של הוקני, שאושרה על ידי דוברו, נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים בכל הנוגע לפרטים ספציפיים על נסיבות פטירתו. הוקני בילה את שנותיו האחרונות בין הסטודיו שלו בנורמנדי שבצרפת לבין בריטניה מולדתו, כשהוא ממשיך להפיק נופים בקנה מידה גדול שלכדו את חילופי העונות. עבודתו לא הייתה דקורטיבית בלבד; היא הייתה מחויבות מתמשכת לחגיגה ותיאור של העולם, תוך קריאת תיגר על תפיסות מסורתיות של האופן שבו העין האנושית תופסת מרחב.
משמעות הדבר
אובדנו של הוקני מסמן את לכתה של אחת הדמויות האחרונות שנותרו מסצנת האמנות הבריטית של אמצע המאה. עבור קהילת האמנות העולמית והעולם היהודי של אספנים ואוצרים שתמכו בעבודתו לאורך שנים, מותו של הוקני מייצג את סופה של תקופה של מודרניזם נגיש אך אינטלקטואלי עמוק. השפעתו על דורות המשך של אמנים — מהשימוש שלו בפלטות צבעים עזות ועד לאימוץ הכלים הדיגיטליים — מבטיחה שהשפה הוויזואלית שלו תישאר אבן יסוד בתולדות האמנות העכשווית. פרטים נוספים לגבי טקסי זיכרון או עתיד הארכיון הנרחב שלו במערב הוליווד צפויים להתפרסם בהמשך.
