שורדת השבי אילנה גריצ׳ווסקי עומדת מול נציגת האו״ם ומטיחה: התעלמת מהאלימות המינית של חמאס

עימות ישיר במטה האו״ם

בעימות ישיר ויוצא דופן במטה האומות המאוחדות בניו יורק, התייצבה אילנה גריצ׳ווסקי מול רים אלסלאם, הנציגה המיוחדת של האו״ם לאלימות נגד נשים. גריצ׳ווסקי, שהוחזקה בשבי חמאס לאחר שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז, מחתה על היעדר ההכרה בקורבנות הישראליות של פשעי מין. "הדוח שלך עוסק באלימות נגד נשים - מדוע אין בו אזכור של חמאס?", שאלה גריצ׳ווסקי במהלך הדיון, כשהיא מבקרת את ההטיה המקצועית של הנציגה.

עדות מהתופת

גריצ׳ווסקי מסרה עדות מפורטת ומכאיבה על רגעי החטיפה והזמן בשבי. היא תיארה כיצד מחבלים פרצו לניר עוז, רצחו ושרפו, ואז פגעו בה פיזית ומינית. "הם נגעו בי והתעללו בי מינית. הוכיתי עד שהתעלפתי", העידה. היא תיארה רגעים של חוסר אונים מוחלט: "התעוררתי חצי עירומה כאשר שבעה מחבלים גוהרים מעליי, מבלי לדעת מה קרה לי באותם רגעים אבודים". לדבריה, הטראומה אינה חולפת עם השחרור, וכל איום ביטחוני מחזיר אותה לאותו גיהנום.

ניתוח: שתיקת מוסדות האו״ם

העימות הנוכחי מדגיש את המתיחות המתמשכת בין שורדי הטבח לבין מנגנוני זכויות האדם של האו״ם. בעוד שגורמים מסוימים בארגון הכירו בעבר בראיות "ברורות ומשכנעות" לאלימות מינית ב-7 באוקטובר, נציגות אחרות, ובהן אלסלאם, ספגו ביקורת חריפה על התעלמות מהממצאים או מסגורם באופן שמטיל ספק באמינותם. הופעתה של גריצ׳ווסקי נועדה להפוך את הדיון מסטטיסטיקה לעדות חיה, תוך שהיא מטיחה בנציגה: "אמרת שלא היו ראיות... אני עומדת כאן היום כהוכחה חיה".

משמעות והשלכות

עבור ישראל ומשפחות החטופים, עדותה של גריצ׳ווסקי היא נדבך קריטי במאבק על הזיכרון הבינלאומי והכרה בפשעי חמאס. המטרה היא למנוע את מחיקת חוויותיהן של הנשים היהודיות מהתיעוד הרשמי של האו״ם. האירוע נותר תחת מעקב ככל שהלחץ על מוסדות האו״ם גובר להתאים את הדיווחים שלהם לעדויות הניצולים ולממצאים הפורנזיים שהוצגו על ידי הרשויות בישראל.