האו״ם
האומות המאוחדות (האו״ם) הוא הפורום העולמי המרכזי לדיפלומטיה ותיאום הומניטרי, אך יחסיו עם ישראל מתאפיינים בחיכוך מערכתי סביב סוגיות ביטחוניות, דיווחים על זכויות אדם והתנהלותן של סוכנויות הארגון באזור.
האומות המאוחדות (האו״ם) מהווה זירה מורכבת עבור ישראל, שבה שיתוף פעולה פונקציונלי — כגון סיוע באסונות וניטור בריאותי — מתקיים לצד מה שגורמים ישראלים ואנליסטים ביטחוניים מגדירים כהטיה מוסדית עקבית. מתח זה החריף משמעותית בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה. בעוד שהאו״ם מספק נתונים לוגיסטיים חיוניים, כמו ניטור התפרצויות מחלות במחנות עקורים, הוא עומד בפני ביקורת נוקבת על היעדר בהירות מוסרית ביחס לטרור הפלסטיני. אירוע בולט התרחש ביוני 2026, כאשר שורדת השבי אילנה גריצ׳ווסקי התעמתה בניו יורק עם הנציגה המיוחדת של האו״ם לאלימות נגד נשים, והאשימה את הארגון בהשמטה שיטתית של מעשי האלימות המינית של חמאס מהדוחות הרשמיים.
מעבר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, האו״ם ממלא תפקיד מפתח במסגרות ביטחון אזוריות. בהקשר של "הסכם איסלאמאבאד" והמאמצים הדיפלומטיים בין ארה״ב לאיראן, האו״ם מוצב כמפקח פוטנציאלי על דילול מאגרי האורניום המועשר של איראן. התפתחות היסטורית נרשמה באוגוסט 2026, כאשר פקחי האו״ם ביקרו לראשונה אי-פעם בכור הגרעיני הסורי שהופצץ על ידי ישראל ב-2007 ובמתקן האחסון הגרעיני החשאי "אתר 99". ביקור זה מסמן שינוי ביכולת הגישה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) לאתרים רגישים בעקבות קריסת משטר אסד.
The Zioneer בוחן את האו״ם מתוך ספקנות לגבי הנייטרליות הפוליטית שלו, במיוחד בנוגע לממשק של סוכנויותיו עם ארגוני טרור. עם זאת, הדסק מכיר בתפקידו הפונקציונלי בלוגיסטיקה עולמית ובמעורבותו בהסדרי ביטחון אזוריים המשפיעים על הריבונות הישראלית. הדסק ממשיך לנטר את דיווחי האו״ם לאיתור הטיות עוינות, תוך מעקב אחר הפיקוח שלו על תפוצה גרעינית ומשברים הומניטריים.