חיל הים האיראני
חיל הים האיראני הוא הזרוע הימית של צבא הרפובליקה האסלאמית, המשמשת יותר ויותר להקרנת כוח אזורית וחיכוך קינטי עם כוחות מערביים במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן. בסוף שנת 2026, החיל עומד במרכזן של תקריות ימיות מסלימות הכוללות שימוש בטילי שיוט, כטב״מים ועימותים ישירים מול הצי האמריקאי.
חיל הים האיראני מהווה מרכיב קריטי באסטרטגיית 'מניעת הגישה' (A2/AD) של טהראן, שמטרתה לשלוט בנקודות החנק האסטרטגיות של מצר הורמוז והמים הסובבים אותו. בניגוד לזרוע הימית של משמרות המהפכה, שהתמקדה מסורתית בטקטיקות נחיל א-סימטריות עם סירות מהירות, חיל הים הסדיר שילב בשנים האחרונות יכולות מתקדמות לטווח ארוך, כולל מערכת טילי השיוט 'טלאייה'. מערכת זו, שנחשפה ב-2023, מוגדרת על ידי טהראן כנשק 'חכם לחלוטין' בעל טווח העולה על 1,000 ק״מ ויכולת שינוי מטרה תוך כדי טיסה.
בחודשים האחרונים עבר חיל הים האיראני מהרתעה מבוססת נוכחות למעורבות קינטית פעילה. דיווחים מיוני 2026 מצביעים על מספר תקריות בהן כוחות הים האיראניים שיגרו לכאורה טילים והפעילו כטב״מים נגד משחתות של הצי האמריקאי במפרץ עומאן. בעוד שפיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) הכחיש לעיתים קרובות את הצלחתן או את עצם קיומן של תקיפות ספציפיות אלו, תדירות הטענות משקפת מצב של חיכוך ימי גבוה. חיל הים האיראני משמש גם לאכיפת מה שטהראן מכנה 'מצור' נגד כלי שיט שלטענתה מפרים את האינטרסים הימיים שלה, פעולות המסתיימות לעיתים קרובות ב׳ירי אזהרה' המסכן את היציבות האזורית.
התקדמות טכנולוגית נותרה בראש סדר העדיפויות של החיל. פריסת משגרי טילי שיוט ניידים ושילוב תעופה ימית — כולל טייסי מסוקים שספגו לאחרונה אבדות בתקיפות גמול אמריקאיות — מעידים על מחויבות לאיום ימי רב-ממדי. עבור ישראל ובעלות בריתה, חיל הים האיראני מייצג איום מרכזי על נתיבי השיט הבינלאומיים וכלי מפתח באסטרטגיה הרחבה של איראן לכפייה כלכלית וצבאית אזורית. יכולתו של החיל לפעול מעבר למפרץ הפרסי, אל תוך האוקיינוס ההודי, מרחיבה עוד יותר את טווח ההשפעה והשיבוש הפוטנציאלי של איראן.