אל״מ שאול ישראלי, מפקד חטיבה 7 המשוריינת, תיאר בראיון כיצד מפעילי צמ״ה ותיקים פרצו צירים תחת אש כבדה עד לנהר הליטני — תוך פינוי שטח, מטענים וסלעים — הישג שהגדיר כחשיבות של מהנדסי גרעין. לדבריו, הנהגים לא עצרו גם כשחיזבאללה זיהה אותם וירה, והמשיכו עד שכף הדחפור נגעה במי הנהר. פריצת הצירים אפשרה לטנקי החטיבה להתקדם ולחסל בשבועות האחרונים 68 מחבלים.
אל״מ שאול ישראלי, מפקד חטיבה 7 המשוריינת, התראיין לכתב אמיר בוחבוט ותיאר את אחת המשימות המורכבות בתמרון הקרקעי בדרום לבנון: פריצת הצירים לנהר הליטני. ישראלי בחר את מפעילי הצמ״ה (ציוד מכני הנדסי) המנוסים ביותר למשימה, שהפעילו דחפורי D-9 (המכונים בצה״ל: דובי). הנסיעה החלה בשעת לילה מאוחרת; מפקד הכלי ישב מימין ולוחם הצמ״ה משמאל, והם נווטו בשביל צר על מורד ההר, חלקו סמוך למצוק תהומי. כף הדחפור גרפה כל מה שעמד בדרכה — מטענים שהוסלקו היטב וגם סלעים כשהיה צורך לסלול דרך חדשה. תחת איומים מתמידים — חוליות נ״ט, רחפנים מתאבדים ומרגמות — הגיע הרגע הקריטי: תצפיתני חיזבאללה זיהו את הכלי ופתחו באש. המפעילים לא עצרו והמשיכו עד שכף הדחפור נגעה במי הליטני. במבט לאחור נראו טנקי החטיבה מתקדמים באיטיות על הציר שנסלל. ישראלי ציין שלוחמי גדוד ההנדסה 603 ופלגות ההנדסה החטיבתיות כמעט אינם זוכים להכרה: בו-זמנית הם פרצו את המעברים בליטני ובסלוקי — אירוע שלדבריו לא קרה מעולם. הוא הגדיר את הנגדים ומנהלי העבודה כחשובים כמו מהנדסי גרעין. פריצת הצירים יצרה את התנאים להתקפה, ובשבועות האחרונים חיסלה החטיבה 68 מחבלים. הראייון המלא עם מפקדי הפלוגות והמפעילים בהמשך.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- קליטה פנימית