31°46′40.7″N 35°14′07.7″E
בראש הכותרות
המברק
המברק →
מדינאות · מבזק · פוליטימתפתח

חצי שנה אחרי החטיפה והאונס ביריחו: החשודים עדיין בידי הרשות הפלסטינית

מחלקת המודיעין של The Zioneer
חצי שנה אחרי החטיפה והאונס ביריחו: החשודים עדיין בידי הרשות הפלסטינית

מקור ראשי קליטה פנימית · 1 אות קליטה שנבדק · חלון דסק 11:34

תקציר

ארגון 'יהודית' חושף: החשודים המרכזיים בחטיפה ובאונס הקבוצתי של צעירה ישראלית ביריחו לפני כחצי שנה טרם הוסגרו לישראל ונותרו במעצר הרשות הפלסטינית, מבלי שנחקרו בידי המשטרה. הפרשה ממחישה את הוואקום הביטחוני בשטח A, ואת התופעה הרחבה של פיתוי צעירות יהודיות לווילות להשכרה באזור התיירות הפלשתיני, שם הן מותקפות מינית.

01 · המברק

ארגון 'יהודית' פרסם היום (שלישי) כי החשודים המרכזיים בחטיפה ובאונס הקבוצתי של צעירה ישראלית ביריחו לפני כחצי שנה טרם הוסגרו לישראל ונותרו במעצר הרשות הפלסטינית, מבלי שהמשטרה הישראלית חקרה אותם.

הפרשה, שדווחה לראשונה על ידי המשטרה כאירוע מזעזע, כוללת צעירה ישראלית שנחטפה ליריחו (שטח A, בשליטה אזרחית וביטחונית מלאה של הרש״פ) ושם הותקפה מינית ונאנסה על ידי מספר ערבים. לדברי 'יהודית', הווילות בפאתי יריחו, אזור תיירותי מוביל ברשות, מושכרות לעתים קרובות לערבים בעלי אזרחות ישראלית או תושבי מזרח ירושלים ומשמשות כבתי בושת או מקומות לאונס של צעירות יהודיות.

המשטרה אינה פועלת בחופשיות בשטח A, ולעתים קרובות הצבא מותיר לרשות הפלסטינית לחלץ יהודיות במקום להיכנס בעצמו. הפרשה מהדהדת את שחרורו האחרון של רוצח עידו זולדן הי״ד, שהיה במעצר הרש״פ במשך 19 שנה, ומשפחתו הודתה לרשות.

מנכ״לית 'יהודית', מוריה ליטווק, אמרה: "המציאות שבה צעירה יהודייה נחטפת באיומי אקדח ועוברת תקיפה מינית קשה, בזמן שמדינת ישראל והמשטרה ממתינות בסבלנות להסגרת המחבלים מצד הרשות הפלסטינית, היא ביזיון לאומי." היא קראה למערכת הביטחון ולמשטרה "להתעורר, לפעול מייד למעצר החשודים ומיצוי הדין עימם, והחשוב מכל: הכרה באירוע כפעולת איבה לכל דבר ועניין."

מברקים קשורים
03 · מקורות ואות

מקורות ואות

ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.

  • קליטה פנימית
אחריות הדסק

הידיעה מתפרסמת באחריות מחלקת המודיעין של The Zioneer. ערוצי הקליטה הגולמיים נשמרים כפרובננס פנימי; גורם חיצוני ייקרא בשם רק כאשר הדבר מסייע לקורא לבחון טענה מסוימת.