ניתוח שפורסם על ידי The Zioneer טוען כי ריבוי הכטב״מים בשדה הקרב המודרני הופך את הקרקע הפתוחה לבלתי נסבלת מבצעית, ומאיץ מעבר לפעילות תת-קרקעית. הניתוח תוהה מדוע ישראל משמידה תשתיות תת-קרקעיות מוכנות במקום להשתמש בהן לצרכיה.
הניתוח, המתבסס על מלחמת רוסיה–אוקראינה כמקרה מבחן, מתאר כיצד המרחב האווירי מעל שדות קרב מודרניים הפך רווי בכטב״מים, כך שכל תנועה בשטח פתוח הופכת לניתנת לאיתוי ופגיעה. כתוצאה מכך, שני הצדדים בעימות מסתמכים יותר ויותר על מתקנים תת-קרקעיים עמוקים — בונקרים, מנהרות, מרכזי פיקוד — כדי לשמור על ביטחון מבצעי ולוגיסטיקה.
המאמר טוען כי בעוד שכטב״מים נחשבים לנשק הדומיננטי של העידן הנוכחי, השינוי המשמעותי יותר עשוי להיות התגובה המערכתית: העברת הכוחות מתחת לקרקע. הוא מציין כי אמצעי לוחמה אלקטרונית נעקפים על ידי כטב״מים מבוססי סיב אופטי העמידים בפני שיבוש.
הניתוח פונה לאחר מכן לישראל, ותוהה מדוע צה״ל משמיד מערכות תת-קרקעיות מוכנות בשטח האויב במקום לשמר אותן לשימוש ישראלי פוטנציאלי. הכותב מציע כי תשתית תת-קרקעית עשויה לשמש כמכפיל כוח קריטי לפעולות ישראל, לאור השקיפות הגוברת של הממד האווירי. המאמר אינו מצטט אירועים ספציפיים אלא ממסגר את הסוגיה ככשל אסטרטגי.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- איסוף ממקורות גלויים