אוקראינה
אוקראינה היא מדינה ריבונית במזרח אירופה המצויה כעת במלחמת הגנה בעצימות גבוהה נגד התוקפנות הרוסית. מאז הפלישה ב-2022, הפכה המדינה למוקד ביטחוני עולמי, תוך שהיא מקיימת קשרים דיפלומטיים וביטחוניים מורכבים עם ישראל ומתמודדת עם מתקפות טילים וכטב״מים מתמשכות.
אוקראינה מהווה את זירת הלחימה הקונבנציונלית המרכזית באירופה, בעוד היא מגנה על ריבונותה מפני פלישה רוסית רחבת היקף שהחלה בפברואר 2022. העימות התפתח למלחמת התשה המאופיינת בשימוש נרחב בכטב״מים, חילופי טילים בליסטיים ותמורות גיאופוליטיות משמעותיות. עבור ישראל, אוקראינה מייצגת אתגר רב-ממדי: איזון בין תמיכה הומניטרית ודיפלומטית בקייב לבין הצורך בשימור התיאום הביטחוני עם הכוחות הרוסיים בסוריה. התפתחויות אחרונות ביולי 2026 מצביעות על תקופה של דריכות שיא, כאשר הנשיא וולודימיר זלנסקי קיצר ביקורים דיפלומטיים בינלאומיים כדי לשוב לקייב על רקע אזהרות מפני מתקפות רוסיות מסיביות ומידיות. ### הקשר ביטחוני ואסטרטגי המלחמה באוקראינה ראתה שימוש נרחב באמצעי לחימה מתוצרת איראן על ידי הכוחות הרוסיים, ובמיוחד חימושים משוטטים מסדרת "שאהד". עובדה זו יצרה אינטרס ביטחוני משותף בין קייב לירושלים, שכן שתי המדינות מתמודדות עם איומים מאותה טכנולוגיה צבאית איראנית. בעוד שאוקראינה ביקשה שוב ושוב מערכות הגנה אווירית ישראליות מתקדמות כמו "כיפת ברזל", ישראל הגבילה במידה רבה את תמיכתה לסיוע הומניטרי, מערכות התרעה מוקדמת וגיבוי דיפלומטי, תוך ציון אילוצי הביטחון האזוריים הרגישים שלה. ### הסלמה בעת האחרונה בסוף יוני ובתחילת יולי 2026, המצב הביטחוני נותר נפיץ. כוחות אוקראינה הפגינו יכולות גוברות בתקיפות ארוכות טווח, תוך פגיעה בתשתיות אנרגיה ונכסים צבאיים בעומק שטח רוסיה ובחצי האי קרים הכבוש. מנגד, רוסיה ממשיכה להשתמש בארסנל הטילים שלה כדי לפגוע במרכזים עירוניים אוקראיניים ובאתרי מורשת תרבותית. חזרתו הפתאומית של הנשיא זלנסקי מאירלנד ב-1 ביולי 2026 מדגישה את האיום המתמיד של הפצצות אוויריות נרחבות ואת טבעה הרעוע של היציבות בקו החזית הנוכחי.