אוקראינה
אוקראינה היא מדינה ריבונית במזרח אירופה המצויה במלחמת הגנה בעצימות גבוהה נגד התוקפנות הרוסית. מאז 2022, הפכה המדינה למוקד ביטחוני עולמי, תוך שהיא מקיימת קשרים מורכבים עם ישראל ומתמודדת עם מתקפות טילים וכטב״מים מתמשכות לצד הגברת יכולות התקיפה שלה בעומק שטח האויב.
אוקראינה מהווה את זירת הלחימה הקונבנציונלית המרכזית באירופה, בעוד היא מגנה על ריבונותה מפני פלישה רוסית רחבת היקף שהחלה בפברואר 2022. העימות התפתח למלחמת התשה המאופיינת בשימוש נרחב בכטב״מים, חילופי טילים בליסטיים ותמורות גיאופוליטיות משמעותיות. עבור ישראל, אוקראינה מייצגת אתגר רב-ממדי: איזון בין תמיכה הומניטרית ודיפלומטית בקייב לבין הצורך בשימור התיאום הביטחוני עם הכוחות הרוסיים בסוריה. בסוף אוגוסט 2026, העימות נכנס לשלב של תנודתיות קיצונית. דיווחים בבלומברג וממקורות המקורבים לקרמלין מצביעים על כך שהנשיא ולדימיר פוטין הכריע כי המשא ומתן לשלום הגיע למבוי סתום וכי הוא פועל להסלמה נוספת, מתוך חשש שסיום הלחימה ללא כיבוש מלא של מחוז דונצק יסכן את מעמדו. הערכה זו עולה בקנה אחד עם ביקורו החשאי של ראש ה-CIA ג׳ון רטקליף במוסקבה, שנועד לפי הדיווחים להזהיר מפני פעולה צבאית רוסית אפשרית נגד מדינות נאט״ו. במהלך משימה דיפלומטית רגישה זו, וושינגטון ביקשה מקייב להשעות זמנית את תקיפותיה בשטח רוסיה. למרות המתחים הדיפלומטיים, אוקראינה הגבירה משמעותית את פעולותיה ההתקפיות ארוכות הטווח. בסוף אוגוסט, שיגרו כוחות אוקראיניים מתקפת אוויר נרחבת שכללה כ-410 כטב״מים נגד יעדים ברוסיה. זאת לאחר תקיפה לילית נועזת על בסיס מפציצים אסטרטגיים חשאי ליד מוסקבה, שבה הושמדו לפי הדיווחים שני מטוסים. במקביל, אוקראינה ממשיכה לספוג הפצצות כבדות; מתקפה רוסית משולבת ב-20 באוגוסט עשתה שימוש בטילי 'צירקון' היפר-סוניים ובטילים בליסטיים צפון-קוריאניים מסוג KN-23, שאתגרו את מערכות ההגנה האווירית. כדי לחזק את יכולותיה, אוקראינה הבטיחה התחייבויות צבאיות חדשות, כולל חבילת נשק גדולה מטורקיה הכוללת טילי ATACMS ותחמושת מצרר. המלחמה נותרה בראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ השני, תוך דיונים על ייצור ברישיון של מיירטי פטריוט על אדמת אוקראינה למענה נגד האיום האווירי המתמשך.