אל-כיבאר
אל-כיבאר היה האתר של כור גרעיני סורי חשאי, שנבנה בסיוע צפון קוריאה והושמד על ידי חיל האוויר הישראלי בשנת 2007. בשנת 2026, מורשת האתר חזרה לקדמת הבמה האסטרטגית בעקבות קריסת משטר אסד וחשיפת שאריות גרעיניות במתקנים קשורים.
אל-כיבאר, הממוקם באזור דיר א-זור שבמזרח סוריה, מייצג את אחד הפרקים המשמעותיים ביותר במדיניות ארוכת השנים של ישראל למניעת התחמשות גרעינית של אויביה באזור. המתקן אכלס כור לייצור פלוטוניום המקורר בגז וממותן בגרפיט, שנבנה על פי המודל של הכור הצפון-קוריאני ביונגביון. ב-6 בספטמבר 2007, ביצע חיל האוויר הישראלי את "מבצע מחוץ לקופסה", תקיפה מדויקת שהחריבה את המתקן שבועות ספורים לפני שהיה אמור להפוך למבצעי. במשך למעלה מעשור, האתר נותר סמל לשאיפות הגרעין הבלתי חוקיות של משטר אסד ול״דוקטרינת בגין" — המחויבות האסטרטגית של ישראל לנטרול איומים קיומיים בעודם באיבם.
באוגוסט 2026, אל-כיבאר חזר למוקד המודיעיני בעקבות קריסת משטרו של בשאר אל-אסד. דיווחים חשפו כי חומרים רגישים הקשורים לתוכנית אל-כיבאר, כולל "עוגה צהובה", אוחסנו באתר חשאי המכונה "אתר 99". חוסר היציבות שלאחר נפילת המשטר עורר דאגה מיידית בירושלים שמא חומרים אלו ייתפסו על ידי ארגוני טרור אזוריים או מיליציות בחסות איראן. בתגובה, דווח כי צה״ל נקט בפעולות קינטיות לאבטחת המרחב סביב אתרים רגישים אלו, כולל הפצצת כניסות למניעת גישה בלתי מורשית.
התפתחויות דיפלומטיות אחרונות באוגוסט 2026 מצביעות על מאמץ מתואם של ממשל טראמפ והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) לנטרול שאריות הגרעין מתקופת אסד. הממשלה החדשה בסוריה הגיעה ככל הנראה להסכם המאפשר למשלחת סבא״א לפקח על פינוי החומרים הגרעיניים. תהליך זה נועד להביא ל״התקדמות משמעותית" בפירוק שרידי התוכנית שהחלה באל-כיבאר, ולהבטיח שסיכוני ההפצה הקשורים לאתר ייפתרו סופית תחת פיקוח בינלאומי. The Zioneer ימשיך לעקוב אחר יישום ההסכם בשטח.