אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן הוא יו״ר מפלגת ישראל ביתנו ומדינאי ישראלי ותיק שכיהן בתפקידים בכירים בהם שר הביטחון, האוצר והחוץ. ליברמן, המזוהה עם מצע לאומי-חילוני, הוא מבקר חריף של ההשפעה הפוליטית החרדית ודמות מפתח באופוזיציה לבנימין נתניהו.
אביגדור ליברמן הוא דמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית, המנהיג את מפלגת ישראל ביתנו עם מצע המשלב עמדות ביטחוניות ניציות לצד סדר יום פנים-חילוני נחרץ. מאז שעלה מברית המועצות ב-1978, ליברמן טיפס בסולם הדרגות של הימין הישראלי, כיהן כמנכ״ל משרד ראש הממשלה תחת בנימין נתניהו לפני שהקים את מפלגתו ב-1999. למרות שהיה בתחילה בעל ברית קרוב של נתניהו, בעשור האחרון הפך ליברמן לאחד מיריביו הפוליטיים העקביים והאפקטיביים ביותר.
זהותו הפוליטית מוגדרת על ידי קידום עקרון 'השוויון בנטל', תוך התמקדות בסוגיית הפטור מגיוס לצה״ל של בני המגזר החרדי. עמדה זו הפכה אותו ליריב טבעי של מפלגות ש״ס ויהדות התורה. ליברמן ממסגר לעיתים קרובות את התנגדותו לסדרי העדיפויות החקיקתיים של החרדים, כגון חוק יסוד: לימוד תורה, כהגנה על המעמד הבינוני הציוני-חילוני ועל קהילת המילואימניקים. ביוני 2026, הוא מילא תפקיד מרכזי בהתנגדות להצעת חוק שביקשה להשוות לימוד תורה לשירות לאומי, מהלך שתיאר כפגיעה בערכי היסוד של המדינה.
מעבר לסוגיות פנים, ליברמן שומר על תפיסת עולם של 'ביטחון תחילה', ולעיתים קרובות דוגל בפעולה צבאית נחרצת יותר נגד ארגוני טרור. עם זאת, מערכת היחסים שלו עם גוש הימין הרחב נותרה מורכבת בשל סירובו להצטרף לקואליציות בראשות נתניהו הכוללות את המפלגות החרדיות. תפנית אסטרטגית זו מיצבה אותו כ׳לשון מאזניים' במערכות בחירות שונות, תוך שינוי האיזון בין גוש הימין המסורתי לאופוזיציה המרכזית-חילונית. הרטוריקה האחרונה שלו התמקדה בקריאת תיגר על שרידותו הפוליטית של נתניהו, תוך טענה כי ראש הממשלה עשוי לוותר על התמודדות בבחירות עתידיות מחשש להפסד — טענה שנתניהו הכחיש פומבית. ליברמן ממשיך למנף את ניסיונו במשרדי האוצר והביטחון כדי להציג את עצמו כחלופה פרגמטית וקשוחה להנהגה הנוכחית.