צרפת
צרפת היא מעצמה אירופית מרכזית וחברה קבועה במועצת הביטחון של האו״ם, המקיימת מערכת יחסים אסטרטגית מורכבת עם ישראל. באמצע 2026, פריז מיצבה את עצמה כמרכז דיפלומטי עבור 'הסכם איסלאמבאד' בין ארה״ב לאיראן, בעוד היא מתמודדת עם חיכוך חריף מול ירושלים על רקע חקירות משפטיות נגד צה״ל והדרה מפלה של חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות בינלאומיות.
צרפת ממלאת תפקיד מרכזי ולעיתים קרובות סותר בתגובה האירופית לחוסר היציבות במזרח התיכון. היסטורית, צרפת הייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל בשנות ה-50, אך מערכת היחסים המודרנית מוגדרת על ידי שילוב של שיתוף פעולה ביטחוני רם דרג לצד עוינות דיפלומטית משמעותית. ביוני 2026, שימשה צרפת כבמה המרכזית לגיבוש 'הסכם איסלאמבאד' השנוי במחלוקת בין וושינגטון לטהראן. הנשיא עמנואל מקרון אירח את פסגת ה-G7 בוורסאי, במהלכה חתמו הנשיא דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשקיאן על מזכר הבנות לסיום העימות ביניהם. בעוד פריז מציגה זאת כנתיב ליציבות אזורית, ממשלת ישראל רואה בוויתורים לאיראן איום אסטרטגי. היחסים הבילטרליים הגיעו לשפל חדש בעקבות שני אירועים מרכזיים ביוני 2026. ראשית, התובע הלאומי למאבק בטרור בצרפת (PNAT) פתח בחקירת פשעי מלחמה ועינויים בנוגע להתנהלות ישראלית במהלך אירוע משט לעזה, צעד שקודם על ידי שר החוץ ז׳אן-נואל בארו. שנית, הנהלת תערוכת הביטחון 'יורוסטורי' בפריז עוררה משבר דיפלומטי כאשר חסמה את הביתנים הישראליים בלוחות עץ, מהלך שישראל גינתה כמפלה. למרות מתחים אלו, צרפת נותרת פעילה בארכיטקטורת הביטחון האזורית. פריז הביעה עניין להשתלב ביישום ההבנות החדשות בין ישראל ללבנון, אם כי ירושלים נותרה סקפטית לגבי מעורבות צרפתית. במישור הצבאי, נושאת המטוסים הצרפתית 'שארל דה גול' ממשיכה לפעול בים הערבי לצד קבוצות תקיפה אמריקאיות, תוך שמירה על כושר הרתעה מול הסלמה איראנית גם בעת התקדמות הערוצים הדיפלומטיים. בזירה הפנימית, צרפת התמודדה עם משבר חברתי חמור בסוף יוני 2026, כאשר רשויות הבריאות דיווחו על כאלף מקרי מוות כתוצאה מגל חום שובר שיאים. בזירה הבינלאומית, השפעתה של צרפת באפריקה ממשיכה להישחק, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת החונטה הצבאית בבורקינה פאסו לנתק רשמית את היחסים הדיפלומטיים עם פריז בסוף יוני.