31°46′40.7″N 35°14′07.7″E
בראש הכותרות
המברק
נושאים →
עמוד נושא

פקיסטאן

פקיסטאן היא מעצמה גרעינית בדרום אסיה שהפכה בשנת 2026 למתווכת דיפלומטית מרכזית בין ארצות הברית למשטר האיראני. על רקע חילופי מהלומות קינטיים ישירים בין ישראל לאיראן, איסלאמבאד אירחה שיחות רמות דרג, כולל ניסוח 'הסכם איסלאמבאד' שמטרתו להביא לרגיעה אזורית ולמתווה גרעין אפשרי.

31°46′N 35°13′E · עמוד נושא
תמונה מערכתית5 מקורות

פקיסטאן תופסת עמדה אסטרטגית ייחודית כמדינה גרעינית בעלת רוב סוני, החולקת גבול עם איראן ומקיימת מערכת יחסים מורכבת עם המערב. במציאות הביטחונית של שנת 2026, פקיסטאן הפכה משחקנית אזורית משנית לצינור המרכזי לדיפלומטיה חשאית בין וושינגטון לטהראן. תפקיד זה התגבש במהלך המשא ומתן על 'הסכם איסלאמבאד', שבו תיווכו גורמים פקיסטניים בין סגן נשיא ארה״ב ג׳יי.די ואנס לנציגים איראנים במטרה למנוע מלחמה אזורית כוללת.

מאמצי התיווך הפקיסטניים התמקדו במספר נקודות חיכוך קריטיות, כולל פתיחה מחדש של מצר הורמוז והפסקת אש הכוללת את לבנון. בעוד שראש הממשלה שהבז שריף שידר אופטימיות פומבית והצהיר כי 'השלום מעולם לא היה קרוב כל כך', התהליך נותר רצוף בקשיים עקב חוסר החלטיות בתוך איראן והסתייגויות ביטחוניות של ישראל. המעורבות של פקיסטאן אינה רק דיפלומטית; היא משמשת גם כערוץ להעברת אזהרות איראניות. כך למשל, טהראן השתמשה באיסלאמבאד כדי להעביר איומים בתקיפות ישירות נגד ישראל אם הפעילות בדרום לבנון תימשך.

עבור ישראל, פקיסטאן מהווה שחקן פרדוקסלי: מדינה ללא קשרים דיפלומטיים עם ירושלים, אשר בכל זאת מחזיקה במפתחות לנתיב היציאה הדיפלומטי מול איראן. דסק המודיעין של The Zioneer עוקב מקרוב אחר התיווך הפקיסטני, שכן הצלחתו או כישלונו של 'הסכם איסלאמבאד' משפיעים ישירות על חופש הפעולה המבצעי של צה״ל בלבנון ועל האסטרטגיה הרחבה מול פרויקט הגרעין האיראני. למרות הרטוריקה האופטימית של שריף, מקורות פקיסטניים הביעו לעיתים פסימיות לגבי היתכנות החתימה הסופית, מה שמשקף את אופיו התנודתי של המשא ומתן.