פקיסטן
פקיסטן היא מעצמה גרעינית בדרום אסיה שהפכה בשנת 2026 למתווכת דיפלומטית קריטית בין ארצות הברית למשטר האיראני. מעבר לתפקיד התיווך, איסלאמבאד הצטרפה לאחרונה לברית הגנה משולשת משמעותית עם ערב הסעודית וטורקיה, המאותתת על מעבר לעמדה ביטחונית אזורית אקטיבית יותר.
פקיסטן תופסת עמדה אסטרטגית ייחודית כמדינה גרעינית בעלת רוב סוני, החולקת גבול עם איראן ומקיימת מערכת יחסים מורכבת עם המערב. במציאות הביטחונית של שנת 2026, איסלאמבאד הפכה משחקנית אזורית משנית לצינור הדיפלומטי החיוני ביותר בין וושינגטון לטהראן. תפקיד זה התגבש במהלך המשא ומתן על 'הסכם איסלאמבאד', שבו תיווכו גורמים פקיסטניים, לצד קטאר, בין ממשל טראמפ לנציגים איראנים במטרה למנוע מלחמה אזורית כוללת. תחת הנהגתם של ראש הממשלה שהבז שריף והרמטכ״ל עאסם מוניר, פקיסטן אירחה שיחות רמות דרג בבירגנשטוק ובז׳נבה, וסייעה בגיבוש מזכר הבנות בן 14 סעיפים המתמקד בפתיחת מצר הורמוז והפסקת אש בלבנון.
באוגוסט 2026, השפעתה האזורית של פקיסטן התרחבה עם ההכרזה על הסכם הגנה משולש עם ערב הסעודית וטורקיה. ברית זו, המתוארת כהסכם הגנה הדדי במודל נאט״ו, מנצלת את הכוח הכלכלי הסעודי, את יכולות תעשיית הביטחון הטורקית ואת מעמדה הגרעיני והצבא הסדיר הגדול של פקיסטן. עבור ישראל, התפתחות זו יוצרת דינמיקה מורכבת; בעוד שפקיסטן משמשת כמשקל נגד סוני לחד-צדדיות האיראנית, יישורה עם ההנהגה הטורקית העוינת ותפקידה במתן לגיטימציה למעמד האיראני דרך 'מנגנוני מניעת חיכוך' בלבנון מציבים אתגרים אסטרטגיים חדשים. דיווחים אחרונים מצביעים גם על כך שפקיסטן הפעילה לחץ משמעותי על הממשל האמריקני לעצור תקיפות צבאיות מתוכננות נגד איראן, מה שמחזק את תפקידה כמייצבת אזורית המעדיפה לעיתים קרובות רגיעה על פני הרתעה קינטית.