עזה
רצועת עזה היא טריטוריה חופית לחוף הים התיכון, הגובלת בישראל ובמצרים. מאז 2007, הרצועה נמצאת תחת שליטה בפועל של ארגון הטרור חמאס, מה שהוביל לסבבי לחימה רבים, ובראשם המלחמה שפרצה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023.
רצועת עזה נותרה זירה מרכזית באסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל. מבחינה היסטורית, השטח היה חלק מהמנדט הבריטי ולאחר מכן נכבש על ידי מצרים (1948–1967), עד שעבר לשליטת ישראל במלחמת ששת הימים. בשנת 2005 ביצעה ישראל את תוכנית ההתנתקות, במסגרתה נסוגו כל כוחות צה״ל ופורקו כל היישובים היהודיים ברצועה. עם זאת, עליית חמאס לשלטון ב-2007 הפכה את האזור לבסיס מרכזי לתוקפנות ג׳יהאדיסטית, המאופיינת ברשתות מנהרות ענפות וירי רקטי לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל.
בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, פתח צה״ל במערכה רחבת היקף לפירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. נכון ליולי 2026, המיקוד האסטרטגי עבר לייצוב ארוך טווח ומניעת התעצמות מחודשת של חמאס. שר הביטחון ישראל כ״ץ אותת לאחרונה על דוקטרינת 'ביטחון תחילה', והצהיר כי צה״ל ישמור על נוכחות ללא הגבלת זמן באזורי ביטחון בתוך הרצועה כדי להגן על יישובי העוטף. מדיניות זו כוללת שמירה על רצועת חיץ והבטחה שהרשות הפלסטינית לא תחזור למלא את ואקום השלטון.
המאמצים הדיפלומטיים והמבצעיים הנוכחיים כוללים את 'מועצת השלום' שהוסמכה על ידי ארה״ב, המכינה אזורי פיילוט במקומות כמו רפיח. אזורים אלו אמורים להיות מנוהלים על ידי כוחות שיטור פלסטיניים מקומיים — שייבדקו לגבי זיקה לחמאס או לרש״פ — ויצוידו בנשק לא-קטלני בלבד. במקביל, הבית הלבן הבהיר כי לא יחל שיקום של הרצועה עד להשגת פירוז מלא. חשיפות מודיעיניות מהעת האחרונה שפכו אור גם על כשלי העבר, כולל דיווחים על מבצעי מוסד שנחשפו בתוך הרצועה בשנים 2020–2021. למרות שחיקת תשתיות הטרור המרכזיות, עזה נותרה חזית נפיצה שבה נמשכות תקיפות ממוקדות נגד הנהגת חמאס לצד ניסיונות לביסוס מציאות אזרחית וניהולית חדשה.