יצחק הרצוג
יצחק הרצוג הוא נשיאה ה-11 של מדינת ישראל, המשמש כדמות לאומית מאחדת וקול דיפלומטי מרכזי במהלך המשבר הביטחוני הרב-זירתי של שנת 2026.
יצחק הרצוג נכנס לתפקיד נשיא המדינה בשנת 2021, כשהוא נושא עמו ניסיון ציבורי עשיר כשר לשעבר וכיו״ר הסוכנות היהודית. אף על פי שמוסד הנשיאות בישראל הוא סמלי בעיקרו, הרצוג רתם את המשרד לניווט במחלוקות פנימיות עזות ולייצוג האינטרסים האסטרטגיים של ישראל בזירה הבינלאומית. במהלך ההסלמה האזורית של שנת 2026, הרצוג התבלט כדובר נחוש למען ביטחון ישראל, תוך שהוא פונה תדיר לתקשורת העולמית כדי להבהיר את מהות האיומים הניצבים בפני המדינה. במגעיו הדיפלומטיים, הרצוג התמקד בתפקיד המערער של המשטר האיראני ושלוחיו, תיאר את חיזבאללה כמי ש״חטף" את לבנון, וטען כי שלום אזורי אינו אפשרי כל עוד איראן נותרת חלק מהמשוואה.
בזירה הפנימית, הרצוג משמש כדמות המאחדת של האומה בעתות אבל וכעוגן של חוסן עבור צה״ל. הוא מרבה לבקר ביישובי הספר ובמשפחות שכולות. בסוף יוני 2026, במהלך ביקור במטולה, הדגיש הרצוג כי היישובים לאורך הגבול הם ה״חזית שמגנה על מדינת ישראל", והבהיר כי על המדינה להבטיח את ביטחון אזרחיה גם כאשר המדינאות נכנסת לתמונה. הוא שומר על נוכחות גבוהה בליווי חללי צה״ל, כפי שעשה עם נפילתו של סא״ל דור גדליה בן שמחון, מפקד גדוד 52. מעבר לסוגיות ביטחוניות, הרצוג התייצב כמגן על שלטון החוק, כאשר הזהיר ביולי 2026 כי אי-ציות לפסיקות בג״ץ מהווה "קו אדום" לדמוקרטיה הישראלית. כהונתו אף עמדה במוקד איומים ביטחוניים ישירים; ביולי 2026 נחשף כתב אישום נגד סוכן המופעל על ידי איראן שתיעד את תנועות הנשיא בבית חולים בצפון הארץ.
בספטמבר 2026, נקט הרצוג בצעד משמעותי של פיוס לאומי כאשר מחק את הרישום הפלילי של חייל צה״ל לשעבר אלאור אזריה שש שנים לפני המועד. בעוד שבית הנשיא הדגיש כי החנינה אינה מבטלת את ההרשעה בהריגה, המהלך התקבל בברכה על ידי הנהגת הביטחון כצעד של סגירת מעגל, למרות התנגדות מצד קצינים בכירים. הרצוג המשיך לפעול גם בזירה הבינלאומית, כשהזהיר את בריטניה כי סנקציות פוטנציאליות נגד ישראל בשל המדיניות ביהודה ושומרון יהיו "טעות חמורה בחישוב" והתערבות בהליכים דמוקרטיים. באמצעות פעולות אלו, הרצוג מאזן בין תפקידו כמדינאי בזירה העולמית לבין היותו מנחם לאומי, תוך חיזוק החוסן הישראלי בתקופה של חיכוך אסטרטגי ממושך.