המשטר האיראני
המשטר האיראני הוא השלטון התאוקרטי-מהפכני של הרפובליקה האסלאמית של איראן, המאופיין בשאיפה להגמוניה אזורית ובמטרה מוצהרת להשמדת מדינת ישראל. מאז תחילת 2026, עבר המשטר מאסטרטגיה של מלחמה באמצעות שלוחים לעימות צבאי ישיר מול ישראל, מה שהוביל לחילופי מהלומות קינטיים חסרי תקדים ותקיפות בשטחו הריבוני.
המשטר האיראני פועל כמערכת שלטון דואלית, שבה המנהיג העליון מחזיק בסמכות עליונה על הצבא, המערכת המשפטית ותקשורת המדינה, בעוד נשיאות נבחרת מנהלת את המנהל האזרחי. מרכיב מרכזי באסטרטגיה האזורית שלו הוא 'ציר ההתנגדות', רשת של שלוחים הכוללת את חיזבאללה, חמאס והחות׳ים, שנועדה להקיף את ישראל ב׳טבעת אש'. עם זאת, המפה האסטרטגית השתנתה דרמטית ביוני 2026. בעקבות מטח טילים בליסטיים איראני מסיבי לעבר שטח ישראל, מצא עצמו המשטר בעימות ישיר וגלוי מול צה״ל. הסלמה זו הובילה את צה״ל לבצע תקיפות מדויקות נגד נכסים אסטרטגיים של המשטר, כולל מרכזי ייצור כטב״מים, סוללות הגנה אווירית ומרכזים לוגיסטיים צבאיים בערים כמו טהראן, איספהאן, כארג' וטאבריז. תגובת המשטר שילבה רטוריקה לוחמנית — איומים בתקיפות 'מכריעות וכואבות' נגד רשימת מטרות ישראלית מוכנה מראש — לצד צעדי חירום פנימיים, כגון פינוי נמלי תעופה מרכזיים כמו מהראבאד ואימאם חומייני. במקביל, המשטר עומד בפני לחץ בינלאומי כבד; הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הציב אולטימטומים צבאיים בנוגע למלאי הגרעין של איראן, בדרישה להשמדת האורניום המועשר תחת פיקוח אמריקאי. בנוסף, משמרות המהפכה (IRGC) הרחיבו את טווח העימות כאשר קיבלו אחריות על 'מבצע הבטחה אמיתית 4', שכלל תקיפות על נכסים אמריקאיים כמו בסיס חיל האוויר 'הנסיך סולטן' בסעודיה. המעבר מחיכוך באמצעות שלוחים לעימות קינטי ישיר מול ישראל וארה״ב מהווה נקודת מפנה קריטית עבור שרידות המשטר ומעמדו במזרח התיכון.