ח׳אן יונס

ח׳אן יונס ממוקמת בדרום רצועת עזה ומשמשת כבירה המנהלית של המחוז הנושא את שמה. לפני פרוץ הסכסוך הנוכחי, אוכלוסיית המחוז מנתה כ-400,000 נפש. שורשי העיר נעוצים במאה ה-14, עת הוקם בה קרוואנסראי על ידי האמיר הממלוכי יונס אל-נורוזי בשנים 1387–1388, והיא גדלה משמעותית לאחר 1948 עם הקמת מחנה פליטים גדול בשוליה, שאכלס עקורים בעיקר מאזורי באר שבע והנגב.

מנקודת מבט ביטחונית ישראלית, ח׳אן יונס נחשבת זה מכבר לצומת מרכזי של תשתית צבאית של חמאס. העיר וסביבתה אירחו רשתות מנהרות נרחבות, מחסני נשק ומוקדי פיקוד. כוחות צה״ל נכנסו לח׳אן יונס בכוח בחורף 2023–24, במטרה לפגוע בזרוע הצבאית של חמאס וברשת שסיפקה מחסה לבכירי הארגון, ובהם יחיא סינוואר, שחוסל בסופו של דבר באזור רפיח באוקטובר 2024.

הפעילות המבצעית בח׳אן יונס ובסביבתה נמשכת לתוך 2026. ב-6 ביוני 2026 תקף צה״ל מבנה המיוחס למשפחת זערב ברחוב אלעטאר במערב העיר, באזור מואצי החופי. התקיפה בוצעה לאחר הוצאת התרעת פינוי — נוהל סטנדרטי של צה״ל שנועד לצמצם נפגעים אזרחיים לפני תקיפה ממוקדת. באותו ערב דווח כי תקיפות נוספות על תשתיות טרור בעזה צפויות, מה שמעיד על כך שקצב הפעילות המבצעית בדרום הרצועה נותר גבוה.

אזור מואצי שבמערב ח׳אן יונס הוגדר בעבר על ידי ישראל כאזור הומניטרי, ולכן כל פעילות צבאית בו רגישה מבחינה מבצעית ודיפלומטית. המשך המיקוד של צה״ל במבנים ספציפיים באזור זה משקף את עמדתו המוצהרת, לפיה חמאס משלב נכסים צבאיים בתוך אזורים אזרחיים ומוגנים.

ח׳אן יונס ספגה נזק פיזי נרחב במהלך הסכסוך. חלקים גדולים מהרקמה המגורית והמסחרית של העיר ניזוקו או נהרסו. המצב ההומניטרי במחוז נותר קשה, אם כי היקף המצב הנוכחי חורג ממה שניתן לכמת במדויק על בסיס הארכיון הזמין.