קים ג׳ונג און
קים ג׳ונג און הוא המנהיג העליון של קוריאה הצפונית ושליט הדור השלישי בשושלת קים. תחת הנהגתו האיצה קוריאה הצפונית את תוכניות הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים שלה, תוך הצהרה חוזרת ונשנית שאינן ניתנות למשא ומתן. פיתוח הנשק של משטרו ושותפויותיו האסטרטגיות — בעיקר עם סין ולאחרונה גם עם רוסיה — נושאים השלכות ישירות על אי-הפצת נשק גרעיני ועל סביבת האיומים של ישראל.
קים ג׳ונג און עלה לשלטון בסוף 2011 לאחר מות אביו, קים ג׳ונג איל, ומאז איחד סמכות כמעט מוחלטת על הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה. הוא נכדו של מייסד המדינה, קים איל סונג, והוכיח עצמו אגרסיבי יותר מקודמיו בקידום תוכניות נשק ההשמדה המונית של המדינה.
תחת הנחייתו של קים ביצעה קוריאה הצפונית מספר ניסויים גרעיניים ושיגרה עשרות טילים בליסטיים בטווחים שונים, כולל טילים בין-יבשתיים (ICBM) שתיאורטית מסוגלים להגיע לאמריקה. פיונגיאנג עיגנה את מעמדה הגרעיני בחוקתה ודחתה שוב ושוב קריאות בינלאומיות לפירוז גרעיני.
מעגלו הפנימי של קים כולל את אחותו, קים יו ג׳ונג, המשמשת כקול מדיניות בכיר ודוברת ציבורית. ביוני 2026, לקראת ביקור צפוי של נשיא סין שי ג׳ינפינג — ביקורו הראשון של שי בפיונגיאנג מזה כמעט שבע שנים — הצהירה קים יו ג׳ונג כי תוכנית הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית "אינה ניתנת למשא ומתן לחלוטין". ההצהרה נקראה כאות מקדים לבייג׳ינג שלא להעלות פירוז גרעיני על סדר היום.
היחסים עם סין הם עורק החמצן הכלכלי והדיפלומטי של קוריאה הצפונית, אך גם מקור למתח מנוהל: בייג׳ינג מעדיפה עקרונית חצי אי קוריאני יציב ונטול נשק גרעיני, אך בפועל מסבילה את הארסנל של פיונגיאנג כחיץ מפני השפעה אמריקאית. ביקורו של שי, אם יאושר, יסמן רגע דיפלומטי משמעותי בעת שקים גם העמיק את שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה.
לישראל ולמזרח התיכון הרחב יש לעמדה הגרעינית של קוריאה הצפונית חשיבות בשני מישורים: ראשית, לפיונגיאנג היסטוריה מתועדת של הפצת טכנולוגיית טילים בליסטיים לאיראן ולסוריה. שנית, הצלחתה של קוריאה הצפונית בשמירה על תוכניתה הגרעינית ולגיטימציה שלה מספקת תבנית שהנהגת איראן לומדת בקפידה.