מוסקבה
בירת הפדרציה הרוסית ומוקד הכוח הפוליטי והצבאי של הקרמלין. מוסקבה הפכה מעורף מוגן לזירת לחימה ישירה במלחמת רוסיה-אוקראינה, עם מתקפות כטב״מים וטילים רחבות היקף המכוונות נגד תשתיות אנרגיה, לוגיסטיקה ותחבורה קריטיות.
מוסקבה משמשת כמרכז המנהלי, הכלכלי והסמלי של רוסיה. מאז החרפת העימות עם אוקראינה, העיר הפכה ליעד קבוע עבור יכולות התקיפה ארוכות הטווח של אוקראינה. חשיבותה האסטרטגית נובעת מריכוז מוקדי קבלת ההחלטות, ובראשם הקרמלין, ומתפקידה הקריטי ברשתות האנרגיה והלוגיסטיקה הלאומיות. מבצעים אחרונים העידו על הסלמה משמעותית בהיקף התקיפות האוויריות. ביולי 2026, מטח שובר שיאים של למעלה מ-390 כטב״מים כוון לעבר הבירה, וגרם לשריפת ענק במרכז הפצה לוגיסטי בקולדינו, סמוך למתחם הקמעונאות ווילדבריז. זאת בהמשך למתקפה "חסרת תקדים" ביוני שכללה קרוב ל-200 כלי טיס שפגעו במתקני נפט ובמרכז קניות, ופצעו 17 בני אדם.
יעד מרכזי בתקיפות אלו הוא בית הזיקוק של מוסקבה, המספק כ-40% מצריכת הדלק של הבירה והמחוז הסובב אותה. פגיעות במתקן זה גרמו לנזק מבני משמעותי, כולל השמדת מכלי אחסון דלק. מבצעים אלו מאלצים לעיתים קרובות השבתה מלאה של התנועה האווירית בנמלי התעופה הבינלאומיים של מוסקבה, ובכך מביאים את שיבושי המלחמה ישירות אל האליטה הרוסית ואל האוכלוסייה הכללית. מעבר לכטב״מים, עלו דיווחים על שימוש אוקראיני בטילי שיוט מסוג 'פלמינגו' ובטילים בליסטיים נגד העיר, אם כי הרשויות ברוסיה מייחסות לעיתים קרובות את הפיצוצים לבומים על-קוליים של מטוסי קרב.
עבור ישראל, מוסקבה נותרה אתגר דיפלומטי וביטחוני מורכב. העיר מהווה גורם הכרחי לתיאום ביטחוני בסוריה, אך בו בזמן היא משמשת כבמה המרכזית לברית הצבאית המתהדקת של רוסיה עם איראן. תיאום בדרג גבוה בין הקרמלין לטהראן מדגיש את תפקידה של מוסקבה בציר גיאופוליטי המשפיע ישירות על ביטחון המזרח התיכון. הפגיעות הגוברת של הבירה הרוסית מסמנת שינוי בגיאוגרפיה של המלחמה, כאשר אוקראינה עושה שימוש בטכנולוגיה מקומית כדי לעקוף את מערכות ההגנה הרוסיות ולפגוע בלב הפדרציה.