נתנז
נתנז הוא מתקן העשרת האורניום המרכזי של איראן ועמוד תווך בתשתית הגרעין שלה. האתר, הממוקם במרכז איראן, כולל מפעלים עיליים ואולמות העשרה תת-קרקעיים עמוקים שנועדו לעמוד בפני תקיפות אוויריות. התפתחויות אחרונות מצביעות על התרחבות מאסיבית למתקנים תת-קרקעיים מבוצרים מתחת להרים סמוכים.
נתנז משמש כאבן הראשה של תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן. זהו קומפלקס העשרת האורניום הגדול ביותר במדינה, המאכלס אלפי צנטריפוגות המשמשות להעלאת ריכוז האיזוטופ U-235. עבור ישראל והקהילה הבינלאומית, נתנז מייצג את המכשול הטכני העיקרי בפני פריצה גרעינית איראנית, שכן המתקן מסוגל לייצר הן אורניום מועשר ברמה נמוכה לצרכי אנרגיה והן אורניום מועשר ברמה גבוהה המתאים לנשק גרעיני. האתר מחולק למפעל העשרת הדלק (FEP) ולמפעל הפיילוט (PFEP). בשל חשיבותו האסטרטגית, נתנז היה יעד למבצעי חבלה ומתקפות סייבר רבים שיוחסו ליריבות אזוריות המבקשות לעכב את התקדמות הגרעין של טהרן. התפתחויות בשנת 2026 מצביעות על הקשחה משמעותית של אבטחת המבצעים באתר. בעקבות מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי, המשטר האיראני עושה שימוש גובר בנתנז ככלי ללחץ דיפלומטי. ביוני 2026, טהרן חסמה רשמית את הגישה של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) לאתר, מה שיצר למעשה 'קופסה שחורה' בנוגע למצב ההעשרה ופריסת הצנטריפוגות הנוכחי. יתרה מכך, תמונות לוויין זיהו פעילות בנייה נרחבת באתרים כמו 'הר המקוש' ו׳הר פיקאקס' הסמוכים לקומפלקס המרכזי. מתקנים אלו, הקבורים בעומק של 80-100 מטרים מתחת לאדמה, נחשבים לאולמות העשרה חדשים ומבוצרים אף יותר, שנועדו להיות חסינים מפני פצצות חודרות בונקרים קונבנציונליות. דיווחים מספטמבר 2026 מצביעים על כך שאיראן העבירה אלפי צנטריפוגות למנהרות עמוקות אלו, מה שעשוי לאפשר לה להעשיר את מאגר האורניום שלה מרמה של 60% לרמה צבאית. פעילות זו עוררה איומים צבאיים ישירים מצד ארצות הברית, כאשר הנשיא דונלד טראמפ אותת כי האתרים התת-קרקעיים מהווים יעדים מרכזיים לפעולה קינטית פוטנציאלית.