סו-35

הסוחוי סו-35 (כינוי נאט״ו: Flanker-E) הוא נגזרת משודרגת של מטוס הסו-27 מהעידן הסובייטי, שנועד לגשר על הפער בין מטוסי קרב מהדור הרביעי לפלטפורמות חמקן מהדור החמישי. כמטוס דו-מנועי בעל כושר תמרון יוצא דופן, הוא תוכנן למשימות עליונות אווירית אך מחזיק ביכולות תקיפה קרקעיות משמעותיות. עבור ישראל והמזרח התיכון הרחב, הסו-35 מהווה נושא לעניין אסטרטגי אינטנסיבי בשל פוטנציאל התפוצה שלו ליריבים אזוריים, ובראשם איראן. מערכות המכ״ם המתקדמות של המטוס, טילי האוויר-אוויר ארוכי הטווח וחליפות הלוחמה האלקטרונית שלו מייצגים אתגר משמעותי לפלטפורמות מתוצרת מערבית. בהקשר של העימות המתמשך באוקראינה, הסו-35 נפרס באופן נרחב על ידי כוחות האוויר והחלל הרוסיים (VKS) הן לסיורי אוויר קרביים והן לתקיפות מדויקות. למרות שהוא משווק כפלטפורמה בעלת שרידות גבוהה המסוגלת להעסיק מספר מטרות בו-זמנית, ביצועיו במרחב אווירי מאוים מנוטרים מקרוב על ידי סוכנויות מודיעין ברחבי העולם. דיווחים אחרונים על אובדן מטוסי סו-35 בזירה האוקראינית, כולל תקריות באזור זפוריז׳יה, מספקים נקודות נתונים קריטיות בנוגע לפגיעות המטוס מול מערכות הגנה אווירית משולבות מודרניות. עבור The Zioneer, המעקב אחר הסו-35 חיוני לא רק להבנת האבולוציה הטקטית של המלחמה במזרח אירופה, אלא גם להערכת מאזן הכוחות המשתנה בלבנט, במידה ופלטפורמות אלו יימסרו למשטר האיראני. המטוס נותר סמל ליכולת התעשייתית-ביטחונית של רוסיה ומוצר ייצוא מרכזי המשמש לחיזוק קשרים ביטחוניים עם מדינות המחפשות חלופה לציוד אמריקאי.